רנד, ד

המצות בא"י דוקא שנעוץ תחלתן בסופן דוקא שהוא תכלית השלימות דמ"ת שהוא רק בחי' קבלת התו"מ בהתחלה בלבד וד"ל.

וביאור ענין זה הנה יובן עד"מ שאנו רואים בענין מולד הלבנה²⁵¹, דהנה הלבנה קודם חידושה היא מתמעטת מאד ואין בה אור כלל רק כאשר היא כמו נקודה אחת זהו הנק' מולד הלבנה שמקבלת מאור השמש דסיהרא לית לה מגרמה כלום²⁵² כידוע, [ו]קודם שתקבל מהשמש הוא בבחי' ביטול במציאות ואינה רק כנקודה א' ואח"כ מעט מעט מתחלת היא לקבל אור השמש עד שתתמלא אור בכולה כידוע. אך זה האור שמקבלת אינה בחצי העליון שבה שעומדת לנגד השמש כי מצד קירובה לשמש מתבטלת מפני אור השמש ואינה מאירה שם כלל כי שרגא בטיהרא²⁵³ כו', רק בחצי התחתון שבה הוא שתאיר על הארץ ממה שקיבלה מאור השמש וכנ"ל וכל שתתרחק יותר מן השמש יותר תתמלא אורה בחצי התחתון שלה וכנ"ל, ויש דיעה להיפוך שבחצי העליון שבה מקבלת מן השמש בריחוקה ביותר ובחצי התחתון שבה אינה מאירה (כמ"ש בסידור²⁵⁴ ). וכך יובן בכללות נש"י שמונים ללבנה ע"כ בקידוש הלבנה שמקבלים פני [oldpage_שעב] ּ אביהם שבשמים ממש כו' להיותם רק בחי' כלי קיבול לקבל אור הוי' ולית להם מגרמייהו כלום, והוא אור ה' המאיר בנשמתם מאור דתו"מ שנק' תורת ה' כאור השמש שמאיר בלבנה כמ"ש וזרחה לכם יראי שמי²⁵⁵ שמש צדקה כו' (וכמו שהלבנה בחצי העליון שבה תתבטל לגבי השמש, כך הוא בנש"י בחי' ביטולה במציאות ממש לגמרי בקירובם פב"פ במ"ת כו', וכנ"ל בפי' לאמור שיאמר בפיהם מפי ה' ששמתי דברי בפיך כו' גם עכשיו בכל לומד תורה יאיר דבר ה' בפיו ויש בכל א' בחי' ביטול במציאות מטעם זה וכמו מה להלן באימה ויראה כו' (ואין אור דתומ"צ מאיר רק בחצי התחתון שהן בחי' נהי"מ בחי' השפע דאור תומ"צ כשבא לידי קיום במעשה דוקא כו'. וזהו וזרחה לכם יראי שמי בתומ"צ [שמש] צדקה, שמש הוא אורות²⁵⁷ שמאיר בנש"י כשמש בלבנה, וצדקה הן המצות כידוע וכמ"ש וצדקה תהי' לנו²⁵⁸ כו', כמו הצדקה שהוא להחיות רוח שפלים²⁵⁹ כך המצות כאשר הן נעשים בפו"מ מחי' רוח שפלים דנש"י כמ"ש וחי בהם²⁶⁰ ממש כו'. וכמו האור שאינו אלא להאיר החשך