תנב, א

וד"ל. והנה ואהבת¹⁶¹ הוא בחי' אהבה רבה שבבחי' הרצון כי שרשו לשון אב"ה¹⁶² כידוע, ומשמעו' הענין שמסיבת ואהבת יכול להיו' והיו הדברי' האלה¹⁶³ אשר אנכ"י¹⁶⁴ כו' עד ודברת בם¹⁶⁵ שהוא בחי' הביטול הנ"ל בענין אשר פק"ד עפ"י משה בחי' מ"ה, והיינו ענין איתמר כמו אז נדברו¹⁶⁷ שהדיבור ממילא¹⁶⁶ בא והוא אינו כלי רק שלא להיו' מסתיר ומונע כענין השתיקה הנ"ל וכמ"ש במ"א שזהו מ"ש ודבר"י אשר שמתי¹⁶⁸ כו'. וזהו ביד איתמר בן אהרן הכהן, פי' איתמר הוא בחי' ביטול עד שהדיבור נדבר בו ממילא כנ"ל וזה בא מחמת אהבה רבה שברצון הנק' אהר"ן, כידוע בפי' אהר"ן שהוא ה"ר הה"ר ונו"ן¹⁶⁹ הוא המשכת א"ר זו למטה כמ"ש כשמן הטוב¹⁷⁰ כו' יורד על הזקן זקן אהרן שיורד עפ"י מדותי"ו וד"ל. ולכך נק' איתמר בן אהר"ן הכהן מפני שנולד הביטול מפני הא"ר כו', ויש אהבה זוטא שלמטה מן השכל שנולדה מן השכל ואז היא הכנה לבא למדרגת הביטול הנ"ל וזהו ענין הלוך ונסוע הנגב"ה הנ"ל, ומפני שעבודת הלוים בשיר לבא לבחי' ביטול הוא והיינו שע"י איתמ"ר דוקא היה אופן העבוד"ה של הלוי"ם במסעו"ת שלהם כו' וד"ל.