שמט, א

ש[מ]סיבת השמחה שבלב שנתקן הדם הרי נתקן גם הקלקול שהי' בדם באברים כי נתקן עי"ז כל הילוך אור וחיות שבדמים בכל האברים ביתר שאת וביתר עז באופן שיוכל לרפאות ולתקן גם את כל ליקותא וריעותא [ש]באברים פנימי' וחיצוני' שאין כח זה כלל באור הארת הפנים שמחמת התענוג שבשכל שבמוח כו' וד"ל. וא"כ הרי יובן מזה הנמשל למעלה במ"ש ביום שמחת לבו זו בנין בהמ"ק בקטרת וקרבנות לריח ניחוח ששמחה זו למעלה גם ממ"ת אע"פ שהי' בהארת פנים מח"ע²²² ממקורה בפנימי' התענוג העליון, וזהו שמן וקטורת ישמח לב [ה]אדה"ע שמן למאור להאיר בתוס' אור באור החכ' דתורה הגם שבא מזה ג"כ שמחה ללב כמו שאדם ישמח בשכל חדש שמחדש במוח חכמתו אבל הקטורת לריח כו' תשמח לבו הרבה יותר מטעם הנ"ל וד"ל. והנה עכשיו שאין לנו בהמ"ק להקריב קרבנות ע"ג המזבח תקנו תפלות במקום קרבן [התמיד]²²³, תפלה של שחרית במקום קרבן תמיד כו'²²⁴, והוא מטעם שמקריב האד"ם שהוא הנשמה את הבהמה שהוא נה"ב הטבעי' להעלותה למעלה במה שנכללת באש האלקי דהיינו בחי' דביקות והתלהבות הנה"א²²⁵ בבחי' רשפי אש שלהבת י"ה²²⁶ דוקא שנק' אש שלמעלה כמו קרבן בהמה הגשמי' שנשרפת באש שלמעלה.

וביאור הענין הנה זהו כללות ענין התפלה שבמקום קרבן רק שנחלק לד' מדרגות בסדר התפלה שתיקנו אנשי כנה"ג (שהן ד' תיקוני' דשכינתא מטה ושולחן וכסא ומנורה²²⁷ כמשי"ת²²⁸, מטה היינו לפני ב"ש ושולחן הוא בפסוד"ז כסא בשתים שלפני' וק"ש²²⁹ ומנורה בש"ע), וד' מדרגות הללו מלפני ב"ש עד ש"ע, יובן ע"ד הסדר שא' והנה רוח גדולה²³⁰ כו' לא ברוח ה' ואחרי הרוח רעש²³¹ לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחרי²³² האש קול דממה דקה שהן ד' מדרגות רוח [ו]רעש ואש [ו]קול דממה דקה כו'. וביאור כ"ז הנה בחי' רוח הוא בפסוד"ז שמסדר שבחו ש"מ²³³ שמשובח ומפואר בשיר ושבח הנבראי' שנבראו כולם רק מרוח פיו ית' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם³³⁴ שכל צבאות העליוני' מלאכים ועולמות רבים לאין מספר הכל נתהווה מבחי' הבל ורוח אלקי לבד, וע"כ גם המלאכים נק' בשם רוח כמ"ש עושה מלאכיו רוחות²³⁵ משרתיו אש כו' שמורכבים מרוח ואש²³⁶ כו'. אך כ"ז אינו ברוח הוי' רק ברוח אלקי' בלבד שהרי כל עיקר התהוותם מאין ליש אינו רק