ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תצוה</h2><h3>ולהבין זה בתוס' ביאור</h3><h3>ולהבין זה בתוס' ביאור</h3>שלג, א

שלג, א

ממש כו', שההרגש בצו"ח בהעלם והתנועה בגילוי בחיות דקטנות וצמצום הנשאר באברי' כמו שהן מתחלת עצם הווייתן בתולדה שמאותו מקור שנולד מאין ליש הנפש עצמה הרוחני' וכחות שלה הרוחני' משם נמצא ונתהוה החומר של האברים (כמ"ש בע"ח דבנין הכלים קודם לאורות586 כמו בולד שהתהוות של החומר קודם ליצי' הנפש הרוחני' כו', לפי ששרש הכלים מבחי' או"מ587, ואם התהוות הצורה קודמת מ"מ מתהוי' הצו"ח כא' במהות ועצם א' ממש בחכמה [oldpage_תפח] ּ מוחא המוח הוא בחי' כלי עצמי' לאור השכל והעין כלי עצמי' לראי' וכה"ג, וע"כ אין לאבר חילוף ושינוי בבריאה כלל ואדרבה עיקר המוח באדם הוא באברי' החיצוני', לפי ששרש חיצוני' האברים למעלה מפנימי' דאור וחיות מטעם הנ"ל וראי' מתחה"מ588 כידוע וד"ל). ונמצא מובן שהאברים מתחדשי' מאין ליש במציאותם בחידוש מעיקרו כמו האור וחיות דנפש עצמה כמו גם בעת השינה שנמשך חיות לאברים ממקור החיות דנפש ממילא שצריכה לקבל אור ושפע חדשה ממקורה למעלה כו'. וזהו מה שנדמה לאדם שהוא חי ואבריו חיים וקיימים ממילא כמו טבע הכרחי' החיות בכל בע"ח מתולדתו (שנק' בל"א נ„טור) שמתקשר הרוחני' בגשמיות דאברי' ממילא ומאליו מצד הדם הוא הנפש כו' אע"פ שאין ערך לגשם לגבי הרוחני כידוע מ"מ כאשר נעשה החומר מוכן לקבל הצורה הרוחניות ממילא מיד נמשך הצורה בחומר כראי' בעין ושכל במוח וכה"ג וד"ל.

וענין הב' באברי האדם היינו מה שע"י בחי' ממוצע כמו המזון דמאכל מחבר ומקשר בחי' הרוחני' דאור וחיות בחומר האברי' שאין זה דבר חדש מעיקרו כלל, כי הרי התלבשות והרכבת חיות הרוחניות באברי' ממילא בא בקיום חזק מצד טבע הבריאה מתולדתו כנ"ל עד שהן עצם אחד ממש, וחידוש חיותם ומציאותם נק' חידוש מעיקרו ממקור התהוות הצו"ח דנפש האדם וכל בע"ח. רק שבלא מזון ומחי' כלל הי' האור וחיות הרוחני' מסתלק מן החומר שמלובש בדם והרכבת ד"י גשמי' כמו בתענית שמתחלש הכח הרוחני, אע"פ שחלישות כח זה אינו ברוחני מצד עצמו כ"א מצד הכלי והחומר כחלישות כח הרגל להילוך והיד לעשות והמוח להשכיל והעין לראו', מ"מ זהו חלישות הכלי בא מצד הסתלקות הצורה מפני שאין דבר שיחזק הצורה בחומר והוא גרעון החומר מקלקול וחלישות הדמים כו' וכמו בזקן וחולה וכה"ג. אך ע"י המאכל או הרפואה שמחזק כח הדם שבאברים הוא הסיבה מה שיחבר ויקשר הצורה בחומר שיאיר בתקפו כמו שהוא בעצם בריאותו (שנק' נ„טור כו'), והיינו ענין גידול החיות באברים בכל משך זמן קיומו שמתקיים ע"י המזון כמו על הלחם שיחי' האדם כי לחם לבב אנוש יסעד589, דהיינו מה שמחזק הכח וחיות הרוחני' שיתחבר באברים שהן החומר עד שכלי המוח יקבל יותר צורת השכל והעין יקבל יותר הראי' והיד למלאכה ורגל להילוך וכה"ג. אבל לא שע"י המזון

הערות

  1. 586. דבנין הכלים קודם לאורות : ראה לקמן פ' ויקהל תג, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רז. וש"נ. תו"ח בראשית י, ד ובהערה 14.
  2. 587. ששורש הכלים מבחי' או"מ : ראה גם לעיל פ' שמות מו, א. וש"נ.
  3. 588. וראי' מתחה"מ : ראה עט"ר דרוש לש"ש ע' 80. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שכז.
  4. 589. לחם לבב אנוש יסעד : תהלים קד, טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.