שכב, א

וזהו שרננה ברמשא דוקא דענין רננ"ה זהו הבא מהצלת דבר שהי' מסוכן כמו היוצא מן השבי' ומן המלחמה וכה"ג במי שיושב בחשך ומצפה לאור כמו נפשי אויתיך בלילה¹²⁴ דוקא שהוא התגברות התשוקה ברינה לצאת מן החשך לאור, וכך בלילה יותר מתגבר אש הצמאון ותשוקה להאיר נפשו באור האלקי ולצאת מן החשך (כמו בזמן הגלות שיתגבר רשפי אש האהבה בכליון והסתלקות מצד הריחוק ביותר שהגלות נק' לילה וחשך כמו שא' העם ההולכים בחשך¹²⁵ וזהו נפשי אויתיך בלילה כו' משום דרשפי אש בגלותא דוקא כו') ולכך רננ"ה דוקא ברמשא והוא כמו בחי' רצוא שקודם לשוב וכמו בוא"ו לפני"ו ברננ"ה¹²⁶ שהוא בחי' או"ח כו' וד"ל (וזהו עבדו את ה' בשמחה¹²⁷ זהו בצפר"א בצלותא דשחרית כנ"ל שא' חדשים לבקרים בקר דאברהם כו' בואו לפניו ברננה זהו ברמשא בתפלת ערבית (באמת ואמונה כו' שאמר השם נפשינו בחיים כו' כנ"ל). אך מזה משמע דרננה ברמשא אחר שמחה בצפרא כפי סדר הפסוק דעבדו את ה' כו' ובאמת לילה קודם ליום כמו שרצוא [oldpage_942] ּ קודם לשוב בצמצום והתפשטות, הענין הוא דבמע"ב היום הולך אחר הלילה שקדמה¹²⁸ ובעבודה האלקי' הלילה הולך אחר היום שקדם כמו בעבודה דקרבנות בקדשים מצותן ביום דוקא ולילה שאחריו הולך אחר היום כידוע מענין נותר כו'. וכך כל עבודה אלקי' שנמשך מלמעלה למטה באו"י כו' (והוא מטעם הנ"ל כמו בבחי' או"י דחסדי' דמשפיע הוא בבחי' מולמ"ט כו' כמו אנכי ולא כו' במ"ת ולכך גם בחי' יום ולילה שיש בתורה היום קודם ללילה כמ"ש והגית בה יומם ולילה¹²⁹ יום ואח"כ לילה והיינו תושב"כ שהיא ביום כמ"ש יומם יצוה¹³⁰ כו' ובלילה שירה עמי זהו רננא דאורייתא בתושבע"פ דוקא כמ"ש במ"א והוא להיותו עולה בבחי' או"ח מחושך לאור ולכך א' לא איברי לילה אלא לגירסא¹³¹ בתושבע"פ כו' וד"ל) (ומה שא' בק"ש בשכבך ואח"כ ובקומך כנ"ל, זהו בק"ש דוקא שהיא בהתכללות דחו"ג לאכללא שמאלא בימינא כו' כידוע בענין ב"פ דשמע והי' א"ש כו'¹³² ובק"ש דלילה הוא בחי' העלאה כמו בק"ש שעהמ"ט כו', וז"ש יגעתי באנחתי מטתי בדמעת"י¹³³ כו' במרירות ושפלות דוקא. אבל מחצות לילה ואילך מתחיל בחי' החסדי' שבגבורות וז"ש חצות לילה אקום להודות לך¹³⁴ כו' וכמשז"ל כנור הי'