שפט, ד

אמנם הנה ידוע מארז"ל דנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים¹⁶⁹ דהיינו בבחי' כלים מכלים שונים כמו בתו"מ המלובשי' בעניני' גשמיי' כו', ולזה אמרו בע"כ את"ה ח"י¹⁷⁰ כו' כי אע"פ שתכלה הנפש ותשתוקק מאד לצאת מכלי הגוף החומרי ליכלל [oldpage_1158] ּ בעצמו' אוא"ס, אך בע"כ אתה חי בגוף כדי להמשיך אוא"ס בתו"מ בכלים גשמיי' דוקא. והטעם הוא כי אע"פ שמתגלה ומאיר על נפשו מבחי' אוא"ס ונק' אדם אדמה לעליון ע"י ההתפעלות במס"נ כנ"ל, מ"מ הרי הניצוץ אלקי מוסתר ומלובש בחומריות הגוף ולא יוכל אור ה' להאיר כמו שהוא אם לא ע"י הזדככות החומר לגמרי מכל וכל. אבל בתו"מ הנה אור ה' מתלבש בבחי' לבוש בלבד ואין הלבוש מסתיר ומכסה על האור כלל אחר שאין לו שייכות וערך עמו כלל כמו שאין הלבוש והבית עושה גרעון בגופו של אדם כו', ואדרבה בבחי' לבושי' גשמיי' דתו"מ יוכל אור האלקי להתלבש כמו שהוא למעלה ממש כי הרי נמצא למטה כמו למעלה וה"ז עד"מ כאדם שתופס למלך ע"י הלבוש כך אע"פ דלית מאן דתפיס בי' כנ"ל, אבל בתו"מ הוא נתפס ומלובש כו'. ולזאת יתבונן האדם בתפלה שאין בחי' רצוא הנ"ל עיקר רצון ה' כמ"ש הסיבי עיניך כו', שהמה הרהיבוני¹⁷¹ הרחיבוני¹⁷² בעצמות כו' שהוא ביטול העלול לגבי העילה, עד שהכל יוכלל בעצמות אוא"ס שזהו כמו שהוא קודם ההשתלשלו', ואין זה עיקר הכוונה של עצמות המאציל שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא שהוא להיפך בחי' ירידת אור האלקי והתלבשותו למטה בבחי' יש ודבר כו'. ע"כ ישים האדם אל לבו בתפלה שבחי' השוב שהוא בחי' המשכת אוא"ס למטה הוא עיקר רצון המאציל ולזאת ישים כל תשוקת לבבו אחר בחי' הרצוא, וז"ש אם רץ לבך שוב כו'. וכמו שאנו אומרים והאר עינינו בתורתיך¹⁷³ ודבק לבינו במצותיך, וגם בק"ש אחר מס"נ בחי' רצוא באמרו בכל לבבך ובכל נפשך אמר בחי' שוב והיו הדברים האלה¹⁷⁴ כו' ודברת בם¹⁷⁵ כו' שהוא מצות ת"ת להמשיך אוא"ס בחכמה כי אורייתא מח"ע נפקת וראשית התלבשות אוא"ס הוא בחכמה¹⁷⁶ דוקא כמ"ש ה' בחכמה כנ"ל להיות כי החכמה הוא כח מ"ה¹⁷⁷ בחי' ביטול ואין אוא"ס שורה רק בבחי' אין כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו הוי כל צמא לכו למים¹⁷⁸ צמא בבחי' רצוא הנ"ל בצמאון ותשוקת הלב ילך אחר התפלה וימשיך אוא"ס בתורה שנק' מים¹⁷⁹ וכמו מים שמשיבים