שמח, ד

המזבח הפנימי שזהו כענין מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח²⁰⁷ לאשתאבא בגופא דמלכא²⁰⁸ כו' (וכמ"ש במ"א). וז"ש דוד צור לבבי וחלקי אלקים²⁰⁹ כו', פי' צור לבבי כמו הלב שמשפיע רב שפע חיות חדש תמיד בכל האברים מפני שמקבל מרוח החיים תוס' אור חדש (ע"י שעולה הנפש ברוח כנ"ל) שבא ונמשך [מ]תוס' אור חדש שבמוח החכ', [כך] הוא בחי' תוס' אור ההמשכה במוחא עילאה שהוא שם הוי' דאדה"ע מעצמו' המאציל שהוא למעלה מעלה מבחי' אדם כמ"ש כי לא אדם הוא²¹⁰ [כו'], שנמשך למטה ברוח ונפש ע"י העלאה דקרבן הבהמה בשרשו בחי' פני שו"ר כו'. והיינו לפי שיש כח בקרבן דבהמה לגרום תוס' אור חדש במוחין דאדם מלמעלה מבחי' אד"ם (כמו שיש כח בחיות הקדש לנשאות את הכסא²¹¹ כו' שהוא בחי' אד"ם שעל²¹² הכסא מטעם המבואר במ"א ששרשם מבחי' ב"ן שלמעלה²¹³ ממ"ה דאדם וע"כ האדם מקבל חיותו מן החי והצומח כו', וכן מה שיש בכח קרבן הבהמה לכפר על נפש האדם כו'. וכן ראי' מביטושי הגוף בתשו' דסליק נהורא דנשמתא²¹⁴ כו' מצד יתרון האור מן החשך²¹⁵ דוקא לפי ששרש הבהמה בבחי' ב"ן²¹⁶ דתהו לפני כו'). וזהו שנק' צור לבבי דוקא בחי' מקור האור וחיות דלב האדה"ע שמאיר לכנ"י שנק' לב ג"כ כמ"ש לך אמר לבי²¹⁷ כו' בבחי' תוס' אור [חדש] מלמעלה מבחי' המוחין דשם הוי' דאד"ם מאחר שנק' רי"ח ניחו"ח להוי' דחכ' דתיקון כנ"ל וד"ל.

(ז) וזהו וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק דוקא, להיות מבואר למעלה בענין צור לבבי שע"י הקרבן שנעשה לריח ניחוח להוי' היינו שנמשך תוס' אור במוחין דאדה"ע מלמעלה מבחי' אדם ועי"ז ממילא נמשך תוס' אור חדש במדות שבלב שיהפך מדין לחסד ולהיות תוס' אור גם בדם הוא הנפש גם באברים כו'²¹⁸. וזהו שנק' שמחת לבו דייקא כידוע דהשמחה הוא²¹⁹ בלב הוא העושה [oldpage_תקטו] ּ פתיחת הלב בבחי' תוס' אור וחיות גדול, לפי ששמחה זו עושה תיקון בחיות שבדם שיאיר בו בחי' הפנימי' עד שיצהב[ו] פני[ו] מחמת השמחה שבלב, וצה[י]בת הפנים זה הוא בא מחמת טוב האור וחיות שבדם שמאיר בפנים כמו מבשורה טובה שישמח לבו ביותר יגלה בחי' פנימי' חיות הנפש בדם שבפנימי'²²⁰ שזהו יותר פנימי' מן הארת הפנים שמאיר מאור התענוג שבחכ' שבמוח (כמ"ש [במ"א] ע"פ ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן²²¹ כו'). וראי' לזה ממה