חצר, ג
ומחי' אינו רק לבחי'248 השתלשלו' העולמות כו' אבל עצמו' שמו נשגב לבדו ואינו בא גם בבחי' מקור למקור לעולמות אלא נשגב לבדו (כמשי"ת249 ) בעצמו לבדו וז"ש הוא ושמו בלבד כו'250.
(יו"ד) 251 וזהו כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים כו', פי' שמו שם ה'252 היינו שם ה' שכולם יהללו את שם ה' אך עצמו' שם ה' נשגב לבדו ממש כו' שהי' הוא ושמו בלבד וכתי' אני ה' לא שניתי כלל, וגם [עתה] אחר ההשתלשלו' הוא ושמו בלבד כמו שהוא253 קודם ההשתל' ממש בשוה וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו254 ורק הודו על ארץ ושמים כו'255. ואמנם לישראל עם קרובו הרים קרן256 שקרבן לעצמו' שם ה' ע"י תו"מ שהן בפנימי' דשם ה' העצמי כשנק' תו' ה' מצות ה' כו', והיינו במ"ת שהאיר257 שפב"פ האיר פניו עליהם באו"פ דה' באנכי258 ה' אלקיך259 דוקא כי260 כדי שיוכלו ביחודי'261 העצמי' שהוא יחיד לבדו ממש ולהיות קרובי' אליו בעצמו ממש עד שמחמת תו"מ שיעשו ימשיכו מפנימי' אור דשם ה' בכלל262 העולמות גם בעולם האצי' כו', כידוע שע"י המצות מוסיפי' אור263 חכ'264 מן העצמו' גם בע"ס דאצי' באו"כ כו' וד"ל. והוא מה שאנו מוצאים בחי' התקשרות אה"ר265 העצמיות מן העצמו' דאהבה266 לישראל כמ"ש אה"ר אהבתנו267 חמלה גדולה ויתירה חמלת [עלינו] כו' להיותם עם קרוב[ו] בפנימי' [ו]עצמיות, וכמ"כ מכנ"י להקב"ה מה שיכול כאו"א מישראל להשליך נפשו מנגד ולמס"נ על קדה"ש כמו אליך ה' נפשי אשא268 אליך ממש, וכן בהתלהבות ודביקות בתפלה שתצא הנפש ותכלה כמו צמאה לך נפשי כמה לך כו'269 שיש בכאו"א [מישראל], וכן בדביקות והתקשרות במדותיו ית' [בתו"מ] ובמחדו"מ שזהו נק' אתדבקות רוחא ברוחא270 ממש ומחשבתו ודבורו ומעשיו יהיו מקושרים רק לה' לבדו בתו"מ271 שהן מחדו"מ [oldpage_870] ּ של הקב"ה מעומקא דלבא בדביקה וחשיקה וכמו ונשמח בד"ת272 וכידוע במ"ש בזהר ע"פ נפשי אויתיך בלילה273 בגלותא אף רוחי כו' וד"ל.
(יא) 274 וזהו ותתפלל חנה על ה' למעלה משם ה' והל"ל אל ה' מאחר שאל ה' נשאה נפשה בתפלתה כמו ולפני ה' ישפוך שיחו275 מאחר שהיתה מרת נפש. אך הענין הוא דאדרבה היא הנותנת משום דהיא מרת נפש ע"כ אמר על ה', להיות
הערות
- 248. לבחי' : שם: לגבי.
- 249. (כמשי"ת) : שם: כמו שהוא ית'.
- 250. כו' : שם: וד"ל.
- 251. (יו"ד) : ט: יב. ראה לעיל הערה 227.
- 252. שם ה' : הט: ליתא.
- 253. שהוא : שם: ליתא.
- 254. לבדו : שם: ליתא.
- 255. ושמים כו' : הט: כו'. בתו"ח ניתוסף כאן התיבות שבריש פרק זה: פי' שמו. . הוא ושמו. ואח"כ באים התיבות: רק הודו על ארץ ושמים.
- 256. לישראל עם קרובו הרים קרן : תהלים קמח, יד.
- 257. שהאיר : הט: ליתא.
- 258. באו"פ דה' באנכי : שם: בעצמות ופנימיות דשם הוי' באמרו אנכי.
- 259. באנכי ה' אלקיך : יתרו כ, ב.
- 260. כי : ה: ליתא. ט: כו'.
- 261. שיוכלו ביחודי' : הט: שיוכללו ביחודו.
- 262. בכלל : הט: בכל.
- 263. שע"י המצות מוסיפי' אור חדש : ראה פע"ח בהקדמה. לעיל פ' בשלח קנו, ב. וש"נ.
- 264. חכ' : הט: חדש.
- 265. אה"ר : שם: ליתא.
- 266. דאהבה : דאא"ס ב"ה.
- 267. אה"ר [ט: אה"ע] אהבתנו : ברכת ק"ש שחרית (נוסח אשכנז).
- 268. אליך ה' נפשי אשא : תהלים כה, א (פו, ד).
- 269. צמאה לך נפשי. . כו' [הט: בשרי]: תהלים סג, ב.
- 270. אתדבקות רוחא ברוחא : ראה זהר משפטים קכד, ב.
- 271. בתו"מ : הט: ליתא.
- 272. ונשמח בד"ת [ט: בדברי תורתך]: ברכת ק"ש דערבית.
- 273. נפשי אויתיך בלילה : ישעי' כו, ט. ראה זהר אחרי סז, רע"ב. סידור שער החנוכה רעט, ג. ש"א כט, א ואילך.
- 274. (יא) : ט: יג. ראה לעיל הערה 251.
- 275. ולפני ה' ישפוך שיחו : תהלים קב, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.