שצו, ג

והנה הדוגמא מכ"ז בב' מיני עבד הנ"ל יובן ג"כ בעבודה האלקי', וכמו שנק' בנ"י עבדי"ם מצד הגופי' שצריכים לקבל עליהם עומ"ש לעבודה האלקי' וכמו שאו' אבינו מלכינ"ו138 כו' ונק' מלך ישראל וגואלו139 כו' וכה"ג, הנה קבלת עול זה הוא כמו קבלת העבד הפשוט לאדונו [ה]נ"ל שאין עיקר עבודתו רק בעול גדול לסבול כל עבודה קשה כו' אף שמאד נגד רצונו כנ"ל, מ"מ נעשה זה כטבע אצלו מצד עול העבדו' כו', וכך הוא בכל קבלת עומ"ש [oldpage_1180] ּ מצד יראה אלקי' שזהו שנק' עובד אלקי' דוקא, דאלקים ל' שררה140 ואדנות שמקבל עליו עול אדנות וממשלה האלקי' מצד אימה ופחד אלקי' על נפשו שמחמת זה משעבד כל גופו הגשמי להיות גם הוא כמו שור לעול ממש, והיינו לייגע עצמו וכחו האנושי בהיפוך מטבעו ורצונו החומרי דהיינו רק לילך בעול תורה ומצות כל היום ולייגע עצמו במוחו ולבו בתפלה לבטל כל מ"ז ורצון [זר] כו'. ואע"פ שזהו מאד נגד טבעו ולעזוב דבר שהמשיך נפשו לזה, מ"מ יבטל רצונו וטבעו בע"כ בדרך כפי' והכרח להתיש כח הרע שבלבו ולעצור141 רוח תאוותו אף במ[ו]"ד מצד עומ"ש שקיבל עליו שימנענו מכל רע בפו"מ עכ"פ ומכריחו לעבודה האלקי' ב[ו]עשה טוב בתפלה ותו"מ וצדקה, אע"פ שתכבד עליו העבודה ותקצר רוחו בעמלו כי לא ימצא נח"ר ועונג ומעלה לעצמו בזה כלל, כי הכל עושה רק לכבוד קונו ואדון כל ישים נפשו כשור לעול ויט שכמו לסבול142 עול תורה ומצות אף בע"כ כו', כי נתן עליו עומ"ש כעול ברזל לעבודה האלקי' מחמת שנקנה ונרצה בכל עצם מהותו לקונו143 ואין לו מציאות ומהות בפ"ע כלל. ולכך ודאי עבד כזה אין לו רק לעשות מה שמוטל עליו בעול ואין לו שמחה ועונג כלל בעבודתו, אדרבה הוא תמיד בשפלות ונבזה בעיניו בלי מהות יש ודבר כלל אף שישלים עבודתו בכי טוב בכל אשר מוטל עליו כרצון האדם144 הרי נק' עבד לרבו ואין לו לעצמו כלום, ואף מה שיקבל פרס וירויח הכל לרבו כנ"ל, וזהו אל תהיו כעבדים המשמשי' ע"מ לקבל פרס145 כו' וד"ל. ועל בחי' עבד כזה אמר דוד שמח נפש עבדך146 כו', כי צריך הוא שישמחנו האדון כי אין לו שמחה ועונג בעבודתו ויגיעתו כלל וכלל, ולכך אמר שמח נפש עבדך כו'147 כי אליך הוי' נפשי אשא148 שהוא מס"נ גם בעול כזה להשליך נפשו לגמרי לבטל כל רצונו וטבעו לייגע כל נפשו בעבודה שזהו כמו שנושא את נפשו ממש ומוסר א"ע בכל כו' להיות נרצע לעבד לעולם כו'. וזהו שנק' עובד אלקים בעול כבד שזהו כשכל עבודתו הוא למעלה מכפי טבעו ורגילותו כמו בעמל149 תורה

הערות

  1. 138. אבינו מלכינ"ו : נוסח התפלה. ראה גם לעיל פ' משפטים רפה, ב.
  2. 139. מלך ישראל וגואלו : ישעי' מד, ו.
  3. 140. דאלקים ל' שררה : ראה רש"י בראשית ו, ב. לעיל פ' וארא ס, א. וש"נ.
  4. 141. ולעצור : מכאן (עד לקמן פ"ד) הועתק בהמשך תרס"ו ע' שיג (בשינויים קלים ובהוספות).
  5. 142. ויט שכמו לסבול : ויחי מט, טו.
  6. 143. לקונו : טזיז ניתוסף: ו(ל)יוצרו. בהמשך תרס"ו כבפנים.
  7. 144. האדם : טזיז ותרס"ו: האדון.
  8. 145. אל תהיו כעבדים. . פרס : ראה אבות פ"א, מ"ג.
  9. 146. שמח נפש עבדך : תהלים פו, ד.
  10. 147. כו' : כ"ה גם בטזיז ותרס"ו.
  11. 148. כי אליך הוי' [טז ותרס"ו: ה'] נפשי אשא : המשך הכתוב שמח נפש עבדך [ושם: אדני — ראה זהר בלק קצה, ב. שער הכולל פי"א, סכ"ג בסופו. לקמן תיג, רע"א ובהערה שם. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' דש. תשובות וביאורים ס"ה. נדפס גם באגרות קודש שלו ח"ב ע' לז].
  12. 149. בעמל : טזיז בעול. בהמשך תרס"ו כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.