שכא, ב

כידוע, אבל בתפלה שהוא בחי' המל' והן נש"י שעולים מלמטה למעלה באו"ח גבו' דרצוא [oldpage_תסט] ּ קודם לשוב והשוב למעלה מן הרצוא כנ"ל. וידוע דמבחי' מולמ"ט דמשפיע נעשה רו"ש דמקבל¹⁰³ כמו מנשימה דנשמה באפו נעשה דפיקו דלבא ברו"ש בהיפוך כחותם המתהפך בציורו בשעוה כנ"ל, ומבחי' מטי דחכמה דמשפיע נעשה גבו' דרצוא במקבל ומלא מטי דמשפיע נעשה שוב במקבל כו', שהרי מלמטה למעלה סו"מ תחלה ואח"כ וע"ט דמ"ע וסו"מ בבינה וע"ט בחכמה כמ"ש הן יראת ה' כו' וסומ"ר בינה¹⁰⁴ היפוך דאנכי במ"ע דהן קודם ללאו¹⁰⁵ מלמעלה למטה כו' ולאו קודם להן מלמטה למעלה כמ"ש ולא תחללו כו' ואח"כ ונקדשתי¹⁰⁵ במ"ע כו'. וראי' לזה מתפילה שהיא בבחי' רצוא קודמת לתו' שהיא בחי' שוב בכלל ובאמת תפלה במל' בבחי' מקבל שעולה ברו"ש ותורה בת"ת בחי' משפיע כנ"ל, וא"כ העלאה דנש"י בתפלה גורם הירידה דמשפיע באור ישר באור התו"מ כו' כמו שעולה הלב בדפיקו למוח גורם המשכת המוחין דנשמה בלב כו' ואם אין העלאה בביטול היש לאין אין המשכה מאין ליש ממוח ללב שהוא החכ' דתורה כו', וכמ"ש אם אין יראה אין חכמה¹⁰⁶ כו', אבל גם זה אמת דאם אין חכ' דתורה אור מלמעלה למטה אין יראה כו' וד"ל (ועכ"ז אין מתיישב ענין רו"ש במקבל שהוא כמו שפלות ושמחה כנ"ל דהלא הרצוא הוא בבחי' האהבה וקירוב בדביקות שהוא שרש למ"ע דוקא כידוע והיראה שהוא שפלות וענוה כו' שהוא בחי' שוב שרש ל"ת וא"כ למה סו"מ קודם לוע"ט, וגם למה הרצוא נק' ירידה והשוב עלי' כנ"ל מאחר שהאהבה ודביקות הוא בשמחה ויראה בשפלות כו' וצ"ל דשמחה בשוב בהמשכ' אלקות וזהו ענין שמחה בצפרא ורננא ברמשא¹⁰⁷ כו' (כמשי"ת) וד"ל.

והנה עדיין יש להבין בשרש ענין מדת יום ומדת לילה שז"ש ויהי ערב כו' מהיכן בא התחלקות זו בבחי' זמן דוקא להיות משך זמן י"ב שעות לילה ומשך זמן י"ב שעות יום כו'. אך הנה מבואר במ"א בענין ג' מדריגות דעולם שנה נפש¹⁰⁸ דעולם הוא מהות הנברא שהוא בא בגדר גבול ומדה ובבחי' יש מציאות דבר מה כו' והיינו בחי' הכלי לאור כחומר לצורה כו', ובחי' שנה זהו זמן קיומו באו"כ צורה בחומר כנפש בגוף וכן כל בריאה למעלה ולמטה שהוא קשר הרוחניות בגשמיות באי"ן לי"ש נק' שנה, ונפש זהו בחי' אור וחיות עצמו כמו שהוא ממש כו'. וכמו שיש ג' מדריגות הללו דעש"נ בנבראים מוכרח שנעשה זה מצד מקורם הראשון שהוא כח האלקי המהווה אותם, דהיינו בחי' נפש בכלל להיותו מקור כל החיים העליונים