שיד, א

נק' הלב כלל לגבי האברים דפליג לכל שייפין¹⁶⁶ כידוע. וכך יובן למעלה בראשית גילוי [ד]אור א"ס [ב"ה] בע"ס דאצי' שזהו [מבחי'] החכ' [ו]למטה כמו שאמר חכ' מוחא כו', ואע"פ שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כלל, עכ"ז אף שאין ערוך כלל¹⁶⁷ לאצי' כלל עם עצמות המאציל¹⁶⁸ רק במקום גדולתו שם¹⁶⁹ כו', שמצמצם א"ע להיות נק' חכים באו"כ דוקא כמ"ש עביד מאנא רברבא וקרא בה גרמי' חכים כו' רק שזהו בדילוג הערך מאד לפ"ע¹⁷⁰. ו[א]עפ"כ אמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כדמיון קשר וחיבור אור וחיות הנפש בראשית [ו]כללות החיות במוח החכמה שבראש, ומשם מתפשט לכל אברי הגוף כנ"ל שזהו שנק' [בחי'] נפש אדם כנ"ל וד"ל. אבל כ"ז אינו אלא דוקא בבחי' כח¹⁷¹ דתורה שנק' תורת האדם העליון כנ"ל, לפי שמדתו הוא¹⁷² פנימי' ועצמ[י]ו' כח חכמתו שמתצמצם כל עצמותו ב"ה (כמו כח השכל בנפש שכל [ה]נפש נק' ע"ש השכל נפש השכלית¹⁷³ כו'). וע"כ הגם שבתורה אמר והחכ' מאין תמצא במציאות אותיות וספר שנק'¹⁷⁴ שמותיו העצמיים ממש דאורייתא וקודב"ה כולא חד ממש, וכמ"ש דג' קשרים הן¹⁷⁵ כו' ישראל מתקשראן באורייתא ואוריי' בקודב"ה פי' מתקשראן כמו בהתקשרות עצמ[י]ות כמו הנפש שמתקשר במוח החכ' להיות בבחי' נפש אדם ברמ"ח אברים כו' עד דאיהו וחיוהי חד ממש (וע"כ שמות שבתורה אינם נמחקים כו' כנ"ל, וכך הוא למעלה בשמות דע"ס דאצי' שנק' אדה"ע כידוע).

והנה זה האור הראשון ד[בחי'] ח"ע שבמוח החכמה דהיינו בחי' החכ' שבתו' כמו שהיתה בעצמות א"ס ב"ה וירדה למטה להיות בבחי' חכ' מוחא כו', וזהו שנק' אדם הגדול¹⁷⁶ דוקא, ובל' הזהר נק' אדם קדמאה¹⁷⁷ והוא שנק' אדם הראשון¹⁷⁸ דאדם גימט' מ"ה, וכתיב מה שמו ומה שם בנו¹⁷⁹ דיש אדם בתראה שהוא שם מ"ה דבנו דא"ק שזהו בחי' ח"ת שנק' אדם הקטן אנפי זוטרי (כמשי"ת). ופי' אדם הגדול לפי שהחכ' שנק' אדם גימ' מ"ה דחכמה הוא בבחי' גידול ביותר כמו החכם הגדול שעומק חכמתו [oldpage_916] ּ מתפשט למעלה עד אין שיעור ולמטה עד אין תכלית כמו חכמת שלמה דכתיב וידבר ג' אלפים משל¹⁸⁰, וידבר