רעא, ד
שכלולי' בו הז' מדות וכל מדה כלולה מי' הרי ע' שרים כו'. והנה ידוע בכללות ד' עולמות דאבי"ע שהאצי' בחכ' ובינה בבריא'102 ומדות ביצי' כו' והוא ד' אותיות דשם הוי' יו"ד בחכ' בבחי' האצי' ה"א בבינה103 בבחי' בריאה כו' כידוע דאבא מקנן באצי'104 ואימא מקננא בכורסייא105 וז"א ביצי'106 ומל' בעשי'107 כו', וא"כ הרי התורה ששרשה מבחי' אור אבא כידוע דאורייתא מחכמה עילאה נפקת108 הרי היא מבחי' האצי' דשם אמרו דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ולא יגורך רע כתיב שאין שם אפי' שמץ מן הרע גם להיות נמצא [oldpage_796] ּ משם שרש לרע וכמארז"ל אין רע יורד מלמעלה109, וא"כ לפ"ז לא הי' באפשרי שיתגלה אור דתורה למטה בלתי הקדמת יו"ד מכות בי"ס דקליפה כי אור האצי' לא יסבול שום דבר רע כנ"ל. ואע"פ שאין רע באצי' מ"מ יש שם בחי' השרש לקליפה כנ"ל ע"כ הוצרך להשפיל בתחלה י"ס דקליפה בשרשם באצי' ואזי יוכל אור דתורה שבאצי' לבא לידי גילוי למטה כו', והיינו שרש ענין אריכות סיפור הי' מכות בהכנעת פרעה שכולל ע' שרים כדי שאח"כ יוכל להיות מ"ת בגלוי וד"ל.
אך הנה אע"פ שפרעה ועמו כבר נכנעו בי' מכות בעוד ישראל במצרים עכ"ז עדיין לא הי' אור דתורה נגלה לישראל כ"א ע"י הכנעת יתרו כהן מדין ג"כ, וזהו שסמך פ' יתרו לפ' מ"ת בחדש השלישי כו' דאם לא הכנעת יתרו לא הי' התורה ניתנה לישראל וכמבואר זה במאמר הזהר הזה שזהו כללות תוכן הענין שהקדים לבאר בענין מלך וכהן כו'. וביאור הדברים למה יש צורך עוד בהכנעת יתרו אחר שכבר נפלו ונשברו י"ס דקליפה בהכנעת פרע"ה דקליפה כנ"ל, הנה הענין יובן ע"פ הנ"ל בענין שרש יתרו כהן און שהוא בחי' חסד דבריאה דקליפה דוגמת בחי' מיכאל כהנא רבא בסט' דקדושה כו' וכנ"ל באריכות. והנה מבואר למעלה דיש כח ועוז במיכאל כהנא רבא דקדושה להעלות מ"ן מכל הניצוצו' דקדושה ולעשות בחי' יחודים עליונים בי"ס דקדושה שבאצי' המתלבשי' בבריאה ולהוסיף אור בהן והיינו בחי' מלך דקדושה דכהן המשמש תחותי' מביאו וממשיכו בבחי' גילוי אור למטה כו', וכך ממש יש כח ועוז לבחי' כהן און דקליפה להעלות מ"ן מנשמות החיצוני' כו' ולייחד יחודי' בי"ס דקליפה עד שהי' ממשיך אותם לבוא בבחי' גילוי למטה, והוא בחי' מלך דקליפה שנק' פרע"ה והיינו ע"י שהי' מחזק שרש הי"ס דקליפה למעלה באצי' ע"י העובדות בקרבנות והעלאות שהי' יתרו יודע לעבוד לכאו"א כנ"ל. ונמצא מובן מזה דהגם שכבר נפלו ונשברו הי"ס דקליפה משרשם כמו שהם
הערות
- 102. דאבי"ע. . בחכ'. . בבריא' : ראה ע"ח (שער דרושי אבי"ע) שמ"ב, רפ"א. הנסמן במראי מקומות למאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקי.
- 103. יו"ד בחכ'. . ה"א בבינה : ראה זהר ויקרא יז, א. הנסמן בתו"ח ויצא קסז, ג הערה 38.
- 104. דאבא מקנן באצי' : ראה ת"ז ת"ו (כג, א). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רלה.
- 105. ואימא מקננא בכורסייא : ראה ת"ז שם. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסב. וש"נ. קונטרסים ע' תכג. וש"נ.
- 106. וז"א ביצי' : ראה ת"ז שם. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקנב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' יד. וש"נ.
- 107. ומל' בעשי' : ראה ת"ז שם.
- 108. דאורייתא מחכמה עילאה נפקת : נסמן לעיל רסח, ד.
- 109. אין רע יורד מלמעלה : ראה ב"ר פנ"א, ג. גנת אגוז לר"י גיקטיליא ח"א שער ההוי' (ירושלים תשמ"ט ע' מו). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסו ובהנסמן במראי מקומות לשם. שע"ת יז, ד הערה 13. לקמן פ' תצוה שמב, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.