רסו, ד

כנ"ל. וזהו שבת אותיות תשב שזהו [תשובה] תשוב ה"א, ויש בשבת ב' מדרגות שבת תתאה בעלי' חכמה שבי' מאמרות חכ' בסוף ובחי' שבת עילאה גם בעליי' דחכ' בראש כנ"ל והן ב' מיני תשובה תשו"ע ותשובה תתאה כידוע. וזהו וירא אלקי' והנה טוב מאד מאד דוקא להיות שעונג הראשון שהי' ברצון וחכ' דמע"ב בראש ובסוף לא נק' טוב מאד, אך אחר כלות וימ"ב שנעשה ונתקן בתשובה ומע"ט כנ"ל הוא שנק' טוב מאד בלי גבול [ל]היותו עולה בעונג העצמי שהוא בלתי מוגבל כלל שהוא ע"י תשובה דוקא, וראי' לזה ממ"ש טוב זה מלאך חיים מאד זה מה"מ¹⁶⁴ כשנהפך מרע לטוב ע"י תשובה הנק' טוב מאד בלי גבול שגם צ"ג במע"ט שנק' חיים וטוב אין יכולים לעמוד שם כנ"ל וד"ל. ואמנם¹⁶⁵ גם ע"י המצות בדברים גשמי' דק"נ שמתברר הטוב מן הרע זהו ג"כ בחי' התיקון למע"ב שע"ז אמר ג"כ וירא אלקי' את כל אשר עשה שזהו מה שישראל עושין מצות כל ימות החול והנה טוב מאד לפי שא"א למצות בלי תשובה דתכלית חכ' תשובה ומע"ט¹⁶⁶ כידוע וד"ל. וזהו ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת כו', וכן בדברות האחרונו' אמר שמור את יום השבת כו' וזכרת כי עבד היית כו' [oldpage_שצ] ּ ע"כ צוך ה' [אלקיך] לעשות את יום השבת שישראל הן העושים את יום השבת בעלי' דאו"ח הנ"ל ע"י תשובה ומע"ט שלהם כל ימות החול כו' וד"ל.

[ה] אך הנה באמת יש להבין איך יתכן לומר שישראל בתשובה ומע"ט שלהם עושים את השבת כמ"ש לעשות לתקן והלא שבת כבר מיקדשא וקיימא מוי"ו ימ"ב בשבת בראשית הראשון דכתי' ויברך כו' ויקדש אותו כו' וכל שבת נק' שבת בראשית לפי שמחדש בכל יום [מחדש] מע"ב ושובת ונח ביום הז' כידוע, א"כ איך נאמר שישראל עושין לשבת כו'. ואמנם הנה יש להקדים תחלה ענין א' והוא מ"ש חכמות בחוץ תרונה¹⁶⁷ ואמר בזהר חכמות ב' חכמות ח"ע וח"ת¹⁶⁸, ח"ע דאתמשך בח"ת ועל שניהם יחד דוקא אמר דחכמות ח"ע וח"ת בחוץ דוקא תרונה ברינה ושיר והיינו בתכלית הבירורים דק"נ שנק' חוץ כמ"ש אמצאך בחוץ אשקך¹⁶⁹ כו' כידוע דבחכ' אתברירו¹⁷⁰ בחכ' דתורה ומצות דוקא כו' כנ"ל וד"ל.

ולהבין ביאור הדברים, הנה ידוע דבחי' ח"ע היינו בחי' עצמות חכמתו ית' שבתורה שנק' חכים ולא בחכ'