רנט, ד

שבא"ס עצמו בתורה זו כו', שהוא למעלה הרבה מעצם החכ' ומוחין דאדם העליון כמו שא' בזהר דאסתכל באורייתא וברא עלמין¹⁵¹ וכן האציל באורייתא דתורה הקדומה כו' שנק' משל הקדמוני¹⁵² כו'. וכן במצות שבת העליון כמ"ש כי בו שבת¹⁵³ בג' מדרגות דנר"נ דאדם דאצי' ה"ז כמו מצות שבת שלמטה באדם התחתון כו' בכל פרטי דיני שבת באיסור [ל"ט] מלאכות¹⁵⁴ כו' כמו אל יצא איש ממקומו¹⁵⁵ כו' וכן במצות סוכה במקיפי' דאימא וכן בכל המצות וגם בתפלה וכמו שא' מאי מצלי יה"ר [oldpage_760] ּ מלפני¹⁵⁶ כו' וד"ל. ולפ"ז הרי יובן עכ"פ דבחי' תוס' אורות העליונים שנמשך ע"י מצות העליונות שה' עושה בעצמו ודאי הוא למעלה הרבה מאור המצומצם שבע"ס דאצי' באורות וכלים, ומה שא' דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא היינו [ע"י] רמ"ח פקודין שלמטה שמוסיפים אור ברמ"ח אברים דמלכא למעלה מעצמות המאציל (וכמ"ש ועשיתם כאלו עשאוני¹⁵⁷ וכמשי"ת). ואע"ג דא' דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד בתכלית היחוד מ"מ אין זה רק ע"י אור המצמצם שבשמות וכלים הנ"ל כמו בחי' חכים דחכ' דאצי' ע"י שם ע"ב כו', הרי אין לזה ערך כלל לגבי [אור] החכ' שבתורה העליונה דאצי' שנק' תורת האדם למעלה שעל זה יושב ועוסק בתורה כו', וכה"ג ברמ"ח מ"ע [העליונות שמחבר ומקשר לעצמו' אא"ס ממש באדם דאצי' כנ"ל, וזה הי' הכל ע"י העובדות דאבות שעבדו למטה ב]אתעדל"ת והעלאת מ"ן שלהם כל בחי' מצות העליונו' שנק' מצותי וז"ש וישמור מצותי וחוקותי כו' וד"ל.

[ו] אך הנה עדיין יש להבין איך יתכן שיקיים ה' את המצות מאחר שאין עוד זולתו ואין אלקים מבלעדו ואיך יתכן שיפול עליו חיוב ועול קיום המצות שהוא לקיים רצון העליון ממנו כו', וגם איך יתכן שיקיים מצות גמ"ח וכמו ביקור חולים שבין איש לרעהו אחר שהוא יחיד לבדו כו'. אמנם הענין הוא דבאמת מ"ש מצותי היינו כפשוטו מה שצוויתי שישמרו לעשות רצוני במצות הללו שזהו בחי' פנימיות רצונו הפשוט שלמעלה מכל רצון ותענוג שנמשך לבנין העולמות וע"כ אמר על [כל] המצות רחבה מצותך מאד¹⁵⁸ שרצה"ע שבמצות למעלה הרי הוא