תנז, א
ע"כ נא' בו לו דומיה תהלה281 כו' ו[כן] נק' נורא תהלות282 כו' לפי שהוא אדון הנפלאות283 בבחי' סדכ"ס דלא ידיע לי' בר איהו כו', [ל]פי שאוא"ס אין לו שיעור למעלה בעילוי אחר עילוי כו' וגם למטה מטה כו' ע"כ גם אין לו הפסק בתשבחות כלל כי כל מה שאתה משבח יותר עדיין לא הגעת [גם] לחצי השבח לפי שאין לו הפסק ושיעור עד שדומיה תהלה. וזהו הטעם שנשמות הגבוהות כמשה ואהרן והאבות שנקראים קדושים284 גם עכשיו הן עולים תמיד בעילוי אחר עילוי בשבח דרוממות דא"ס בלי הפסק כלל וכמ"ש ילכו מחיל אל חיל285 כו' (עד שגם בעוה"ב שנק' מנוחה לחיי העולמים286 אין לת"ח מנוחה287 בעליות רבות מטעם הנ"ל). וזהו משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו חסידי[ו] הן הנשמות ועבדי[ו] הן המלאכים288 שמצמצם א"ע [oldpage_1312] ּ להיות מהולל בהם כפי מדריגתם לבד כו' עד שמשובח ומפואר [ל]מעלה עד אין קץ ושיעור289 בנשמות דוקא והוא עדי עד בבחי' נצחי[ו]' דא"ס שהוא שמו הגדול בבחי' מל' דא"ס (והוא לפי שהנשמות נק' מהלכים290 שיכולה לילך בעילוי אחר עילוי בבחי' נצחיות דא"ס ממש, וז"ש ירוממוך סלה בלי הפסק, משא"כ המלאכים לפי ששרשם מקו המדה291 שבאורות וכלים דאבי"ע היינו ע"י האותיות שבבחי' מל' שלזה נק' עומדים בלי תוספת ומגרעת, אבל הנשמות שרשם בעצמות אור א"ס שלפני הצמצום דקו וחוט כו' כידוע וכמ"ש במ"א וד"ל (וזהו אינו בא רק ע"י בחי' כת"ר שנעשה מבחי' אור חוזר דבע"ת בסור מרע בלאו שקודם להן כו', עי"ז דוקא שעולים למעלה מעלה שהוא בחי' ההעלם דכת"ר עצמו שנק' שם סתימא דכל סתימין דלית מח' תפיסא בי' כלל, שם דוקא הוא נצחיות דעדי עד שהוא בעלי' דרוממות והעלם העצמות דא"ס שעולה באין שיעור למעלה שלא יוכל לבוא [ו]לשכון בשום כלי רק [ב]בחי' העדר וביטול דאין ומ"ה דחכ' כו') וד"ל.
והנה 292 יש עוד פי' רביעי293 בעדי היפך מפי' הנצחיות הנ"ל, והוא מלשון הפסק294 ושעור דוקא כמו עד כאן תחום שבת295 וכה"ג שזהו ענין הגבול והשעור דוקא עד כאן ותו לא, וכמו עד ולא עד בכלל296 (וכן עד יעבור297 עד יקום גוי298 עד כי יבא שילה299 כו' שר"ל עד אותו הזמן כי עד זה הוא זמן המופסק וכן עד מקום פלוני, ויש בו ג"כ היפוכו שהוא ענין נצחי כמו מעולם ועד עולם300 וכן ימלוך לעולם ועד301 ונצח סלה ועד אין לו הפסק כו'302 ). אך עכ"ז יש לפרש בפי' זה דעד ענין הפסק
הערות
- 281. לו דומיה תהלה : תהלים סה, ב [ושם: לך — ראה גם לקמן הערה 303. לעיל פ' וארא סא, ב. בשלח קסז, ג].
- 282. נורא תהלות : בשלח טו, יא.
- 283. נורא תהלות. . אדון הנפלאות : ברכת יוצר. ראה גם לעיל פ' בשלח קסה, א.
- 284. שנשמות הגבוהות. . שנקראים קדושים : ראה גם לעיל פ' שמות ד, ג. וש"נ.
- 285. ילכו מחיל אל חיל : תהלים פד, ח.
- 286. מנוחה לחיי העולמים : סוף תמיד.
- 287. אין לת"ח מנוחה : ראה גם לעיל פ' שמות שם ובהערה 204.
- 288. חסידי[ו] הן הנשמות ועבדי[ו] הן המלאכים : ראה פע"ח (שער הזמירות) ש"ז, פ"ד. לעיל פ' וארא סא, ב. וש"נ.
- 289. קץ ושיעור : חט: שיעור.
- 290. שהנשמות נק' מהלכים : ראה לעיל פ' בשלח קסד, ב. וש"נ.
- 291. המלאכים לפי ששרשם מקו המדה : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע תרסז ואילך. נ"ך ע' תמט.
- 292. והנה : ע"כ נמצא בתו"ח. מכאן נדפס מו.
- 293. פי' רביעי : ראה לעיל הערה 272.
- 294. בעדי. . מלשון הפסק : נסמן לעיל תמד, ג.
- 295. עד כאן תחום שבת : ערובין נח, סע"ב (במשנה).
- 296. עד ולא עד בכלל : ברכות כו, ב.
- 297. עד יעבור : בשלח טו, טז.
- 298. עד יקום גוי : יהושע י, יג.
- 299. עד כי יבא שילה : ויחי מט, י.
- 300. מעולם ועד עולם : תהלים קג, יז. דהי"א כט, י. וראה תהלים צ, ב [ושם: ומעולם עד — ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קכ. דברים ח"ג ע' א'קפב. ש"א מב, ב. לעיל פ' שמות מח, ד].
- 301. ימלוך לעולם ועד : בשלח טו, יח.
- 302. כו' : ח: לעולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.