תמה, א

המשכת בחי' מ"ה והוא בחי' הביטול כמו שנראה לעין שאין במצה התנשאו' כמו בחמץ ושאור כו', ובחי' הביטול הזה שבמצה יביאם לקבל מדרגת קבלת התורה פב"פ להיו' באים בעד"י עדיי"ם, ולכך הי' מצות מצה ענין הכנה לקבלת התורה בכל הכתרי"ם הנ"ל עד מקור כל הכתרי"ם הנק' רעוא דכל רעוין וסתימו דכל סתימין כנ"ל. וזהו מצות יאכל את ז' הימי' פי' יאכל זה היינו לשון מפעיל הוא כמו מאכיל דהיינו שיאכילו את ז' הימים ממצה¹¹⁸, והענין הוא להמשיך בחי' מ"ה שבמצה בכל ז' המדו' דקטנו' ולהיו' נמשך בהם מבחי' הביטול דמ"ה ואזי יוכלו כנ"י לקבל בחי' יחוד העליון הנ"ל בענין משכן העדו' אשר פק"ד עפ"י משה כו' וזהו ותרבי ותגדל"י במצה שאכלו ז' הימי' ואח"כ ותבוא"י בעד"י עדיי"ם כו' וד"ל[ednref_33_לג].

והנה בסדר התפלה אנו מוצאי' ככל ענין הנ"ל בפי' אלה פקודי המשכן משכן העדו"ת כו'. דהנה ידוע שבפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל ה' אלקינו כו' הוא בחי' יחודא עילא'¹¹⁹ די"ה הנ"ל הנק' נסתרות לה' אלקינ"ו כו' והוא ענין משכן העדו"ת אשר פקד עפ"י מש"ה כו' ובפסוק ואהבת בכל לבבך כו' הענין הוא בבחי' אהבה הנמשכת מן השכל והטעם¹²⁰ כו', והוא ענין[ednref_34_לד] יחודא תתאה כמו שאמר אל"ה פקודי המשכ"ן כו' וכנ"ל בענין שאו מרום כו' וראו מ"י ברא אל"ה כו' וד"ל[ednref_35_לה]. אך הנה קודם ק"ש תיקנו אנשי כה"ג פסוקי דזמרה¹²² והענין של פסוקי דזמרה הוא כדי שיוכלו להגיע בפסוק ראשון דק"ש ליחוד העליון דה' אלקינו הנק' נסתרו' כנ"ל, ואם לא השיר והזמרה בפסוקי דזמרה א"א לבא למדרגת היחוד הזה כו', וזה הי' עבודת הלוים בשיר וזמרה¹²³ כו' והיו נושאים את המשכן וכמ"ש ונשאו הלוים¹²⁴ כו' והקימו המשכן¹²⁵ כו'.

[oldpage_תרנט] ּ אך הטעם איך שע"י פסוקי דזמרה בשיר ורננה דוקא יגיעו לבחי' היחוד העליון הזה יובן בהקדים תחלה ענין שיר הלוים כו', דהנה כתיב והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק¹²⁶ פי' כמו הלהב שמן הבזק שעולה ויורד וחוזר ועולה וחוזר ויורד וכך הוא