שנח, ג

התענוג⁹⁷ מתלבש בבחי' מוח הדעת וזהו וידע"ת היום⁹⁸ כו' אתה הראת לדע"ת⁹⁹ כי ה' כו' ושרש נשמת משה הי' ג"כ מבחי' מוח הדעת¹⁰⁰ שעולה עד בחי' פנימי' הרצון כו'.

אך הנה ג' חללי המוחין חב"ד המה טמונים ונכסים כולם תחת עצם הגלגלתא דחפיא עלייהו כידוע דגלגלתא חפיא על מוחא¹⁰¹ כו', וא"כ בהכרח לומר שיש כח יותר עליון בגלגלתא גם ממוח הדעת לאחר שמוח הדעת נכסה תחתיו והוא חופה עליו בבחי' מקיף כו'. והענין הוא נראה בחוש הטבע, דהנה אנו רואים בעבודה שבלב זו תפלה¹⁰² בהתבוננו' במוח הדעת עד שמקשר כל עצמותו ותקוע כל שכלו ומדותיו רק לה' לבדו כו', הנה מיד אחר התפלה חולפת ועוברת אותו הרצון שהי' מלובש במוח הדעת כו', אמנם יש אשר נשאר אצלו בחי' רשימו מאותו הרצון שהי' לו בתפלה גם כל היום אחר עסקו במו"מ בטרדא גדולה והוא הנק' הסכם שכך הוסכם אצלו בתפלה שיהי' הולך אחרי ה' ולדבקה בו כו', וענין הסכמה זאת אינה בבחי' רצון בפנימי' אלא רק בחיצוניות בלבד. והדוגמא מזה אנו מוצאי' שהוא ענין קבלת רצון לרצון כמו בשעת מ"ת שאמרו נעשה ונשמע¹⁰³ ואע"פ שלא שמעו עדיין ולא הי' להם רצון בפנימי' אלא שקיבלו עליהם להיות כל רצונם במה שירצה ה' כו', וכן ענין קבלת מלכות שמים כו'. וכמו שמבואר במ"א בענין מעשה דר"י ור"ל דר"ל קביל עלי'¹⁰⁴ כו' שעי"ז הי' חילו רב לחשק התורה אח"כ ברצון גמור, וענין קביל עלי' הי' רק קבלה ע"ע להיות לו רצון לתורה. וזוהי ענין ההסכמה שנשארת אחר התפלה והיא חזקה מאד עד שלא תאבד גם בטרדת העסק, משא"כ הרצון הנעשה ע"י מוח הדעת שחולפת ועוברת כו'. וכל זה ההסכם כחו במצח ששם הוא כח ההסכם לעשות רצון לרצון לכך חופה הוא על מוח הדעת בבחי' המקיף כי גדול כחו הרבה ממנו כו' והיות שהוא רק בבחי' חיצוני' לכך המצח ג"כ בבחי' חיצוני' כו'. ובהיפך בסט"א כתי' ומצח אשה זונה הי' לך¹⁰⁵ שהוא עקשות ונצחון דעמלק הנ"ל, לפי שבאוה"ע נאמר אין דע"ת אלקי' באר"ץ¹⁰⁶ שאין להם בחי' הדע"ת וההתקשרות הנ"ל בפנימי' הרצון ואדרבה המה לעומת בחי' הדעת דקדושה, כי נק' אומו"ת העולם מלשון אם¹⁰⁷ שהעולם הם בחי' תולדה שלהם, כי דעתם והתקשרותם העצמי להיות בחי' נפרד דוקא כו' והוא לנגד דעת דקדושה, וזהו קליפת עמלק ואדרבה הי' לו החוצפא כמו בבחי' מצח כו'. וזהו שציוה ה' שיונח על מצ"ח אהרן דוקא פי' מצח הוא הבחי' ההסכם שעושה הרצון ואע"פ שהוא בחיצוניות אבל הוא מפני זה בחי' כלי לשכון בו בחי'