רפד, א

המביא לבחי' הרחמים שהתינוק שאין בו דעת אינו מרחם כלל, וכן לחוס ולרחם על עני מדוכא הוא לפי ערך ההרגשה שמרגיש בצערו כו'. וגם בעבודת ה' לחוס ולרחם על נפשו שנתרחקה מאד מאור פני מלך עד שיתמרמר מאד בנפשו על עוצם ריחוקו ופירודו כו' זהו לפי ערך הדעת והרגשה דוקא, וע"כ כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו. [oldpage_תט] ּ ולזה אנו מבקשים אתה חונן לאד"ם דעת120 שיהי' מרגיש בחי' אלקות כו' ואז ממילא יתעורר רחמים וירגיז על הרע כמאמר לעולם ירגיז121 כו' והוא המרירות העצומה ביותר כנ"ל וישוב בתשובה וזהו השיבנו122 שאחר אתה חונן כו' וד"ל. ונמצא שהרחמים כלול מחו"ג הגבורה הוא שמרגיז כו' והחסדי' הוא שמחמת האהבה המוסתרת שאהב לדבקה בו ית' והוא נתרחק כ"כ יצר לו ביותר כו', וא"כ הרחמים פשוטי' שמעורר על נפשו כלול משניהם כו' והוא השי"ן שבעשב שכלול מג' קוין שנמשך עד סוף העשי' גם לבהמתך כו' כנ"ל. וזהו המשפטי' שהוא הדעת והרחמים שתשים לפניהם לפנימיות המדות וגם לחיצוני' בבחי' הרחמים לבד שהוא לפניהם בחיצוניות כו'.

הערות

  1. 120. אתה חונן לאד"ם דעת : תפלת שמו"ע.
  2. 121. לעולם ירגיז : ראה לעיל פ' בשלח רכו, ב. וש"נ.
  3. 122. השיבנו : תפלת שמו"ע. ראה גם שע"ת ב, א. פא, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.