תנו, ד

אך במ"א מבואר להיפוך מכל הנ"ל (בפ' יתרו²⁶⁶ ) דמלמעלה למטה הן קודם ללאו וה[ו]א אנכי שרש רמ"ח מ"ע שקדם ללא יהי' לך שהוא שרש הל"ת ומלמטה למעלה לאו דסו"מ קודם להן דוע"ט דמ"ע כו' (משום דמן המשפיע אל המקבל הוא בא בבחי' מטול"מ מטי תחלה כמו ורוח אלקים מרחפת כו' נוגע ואינו נוגע²⁶⁸ כו', ומן המקבל אל המשפיע בחי' רצוא קודם לשוב²⁶⁷ וראי' מדפיק[ו] דלבא כו'²⁶⁹, ולכך ביטול רצון דסו"מ קודם כו' [ובכאן משמע להיפוך דבחי' אנוכי סדכ"ס שנק' רדכ"ר אינו בא רק בבחי' הלאו דל"ת שהוא בחי' ההעלם דכתר עצמו שקודם לאור כו']. אמנם באמת הכל ענין א' הוא דבבחי' או"ח הרצוא בביטול רצון זר כו' קודם והוא בחי' כת"ר דנעשה כו', ועי"ז נמשך מבחי' המקיף העליון ונעלם יותר דאנכי מי שאנכי הנ"ל שיאיר מהעלמו ודוקא בבחי' הביטול דלאו דל"ת כי לא יכילנו שום כלי דמ"ע כו'. וז"ש אנכי ולא כו' בדיבור א' נאמרו²⁷⁰ דמ"ש אנכי היינו רק במה שלא יהי' לך כו' בסומ"ר דל"ת ולא יוכל להתלבש בכלים דמ"ע כו' וכענין ולא תחללו כו' וממילא ונקדשתי²⁷¹ כו'. וזהו מפני שגילוי דאנכי סתימא דכ"ס בא בבחי' מטי ולא מטי שהוא בחי' מקיף דאו"ח שעיקר השראתו [רק] בהעלם וביטול הכלי כו' ומקיף כזה בא מצד עלי' דמקבל ברצוא קודם לשוב ו[הוא] כת"ר דנעשה כו', וזהו הטעם שע"י יחו"ת דוקא נעשה יחו"ע דמשכן העדות כו'.

והנה יש עוד פי' שלישי²⁷² בלשון עדי שהוא ענין נצחיי' כמו לעדי עד ימלוך²⁷³ כו' וכן אנו אומרים משובח ומפואר עדי עד²⁷⁴ כו', וכן א' כ"מ שנא' נצח סלה ועד²⁷⁵ אין לו הפסק כלל וכלל²⁷⁶, וכמו הכל ירוממוך סלה²⁷⁷ כו' שזהו בחי' השבח והתהילה ברוממות העצמו' דא"ס שאין לו שיעור כלל, כי יש בשבח ותהלה קץ וגבול כאשר המשובח הוא בבחי' גבול בחכמתו [א]ו גדולתו וחסדו וטובו וכה"ג שאז יכול להגיע לתכלית השבח ויופסק שלא יוכל לשבחו עוד ביתר מכפי מדתו כו', אבל ברוממות עצמות דא"ס שאין לו שיעור וסוף למעלה מעלה בהתנשאות עצמותו וגדולתו המתפשטת למטה עד אין תכלית שלגדולתו אין חקר²⁷⁸ למעלה ולמטה, וכן בחכ' העצמיות שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כלל דלתבונתו אין מספר²⁷⁹ כו' וכן במדותיו וחסדו כי לא תמו חסדיו²⁸⁰ כו' בבחי' א"ס ממש