שסה, ג

שנאה כ"כ לרודפו ולהפילו כלל. אך ורק מי שיש לו מדה זו דגסה"ר וחוצפא יתירה כמו בחי' עמלק הנ"ל הוא שיתפעל בקנאה ושנאה גדולה ועצומה על זולתו כשמתנשא כמו כשנעשה ראש ושר ועשיר גדול וכה"ג, עד שיצא בכל כחו להפילו במס"נ ממש אעפ"י שלא עשה לו מאומה כו' מפני שמאד לא יוכל לסבול כל דבר המתנשא חוץ ממנו כו' (ומטעם הנ"ל שלא יוכל לסבול חוץ מעצמו מצד תוקף הרגשת עצמו ביותר שמפ[ני] ז[ה] הוא קשה כארז וחצוף גדול). משא"כ מי שאין לו מדה זו דגסות וחוצפא יתירה שלמעלה מן הטעם, אף שגרוע יותר משאר מדות רעות בתאוות חומריות וכעס ורציחה כו' עכ"ז לא יתפעל כ"כ מענין התנשאו' של זולתו כאשר לא עש[ה] לו מאומה כו' אף שמתקנא בו כו' כנ"ל. וזהו עיקר האות והסימן לקליפה דעמלק שנק' ראשית גוים למעלה מקליפה דעשו וישמעאל חו"ג דק"נ¹³⁹, שאע"פ שהן מדות רעות לא יהי' בהם [oldpage_1082] ּ החוצפא והגסות להיות שונא כ"כ להמתנשא זולתם כמו בישמעאל שלא יצא ללחום עמהם במס"נ כ"כ רק בחי' קליפה דעמלק דוקא, מפני שזהו טבע הגיאות וגסה"ר שמאד לא יוכל לסבול כ[ל] ד[בר] המתנשא זולתו. ומה גם שהתנשאות דישראל הי' בבחי' גילוי אלקות, שהוא בבחי' שם מ"ה דתו"מ בבחי' הביטול לאין האלקי בתכלית שזהו היפוך גמור המנגד לקליפה דעמלק ע"כ הי' לו קנאה ושנאה יתירה לעמוד לנגדם כו' (כמשי"ת) וד"ל.

וזש"א כי יד על כס י"ה¹⁴⁰ מלחמה לה' בעמלק כו', שקליפה זו דעמלק הוא בכל דור ודור ומלחמה לה' בעמלק בתמידות בכ"ד. ומה שנק' כ"ס י"ה כמ"ש כי יד על כ"ס י"ה זהו ענין מחיצה של ברזל הנ"ל שמפסקת בין ישראל כו' שנק' כ"ס י"ה שמכסה ומסתיר ומפסיק על שם י"ה דשם הוי' [ש]לא יוכל להאיר בנש"י מלמעלה למטה, מפני שענין מחיצה זו של ברזל זהו [בחי'] קליפה קשה דעמלק ששם¹⁴¹ גם בכאו"א מישראל ביצה"ר שבנה"ט בלב החומרי שנק' לב האבן¹⁴² שקשה כאבן וכברזל, דגם שיודע את רבונו כו' ומכיר את בוראו היטב בהשגות והתבוננו' בגדולת ה' כמו ביחו"ע ויחו"ת ונפלאות ה' וחסדיו הרבים בהשגחה פרטי' עליו ועל כל האדם בכלל ובפרט כאילו רואה בראי' חושי' ממש, עכ"ז לא ניזוז לבו ממקומו כלל להיות בבחי' ביטול ממש לאלקים חיים ברצון ומדות ומדו"מ אלא הוא במקומו ומעמדו בתוקף וגסה"ר בבחי' יש נפרד בפר"ע ממש. כי זהו רק מצד הגסות וחוצפא יתירה בלא טו"ד גם שיודע פחיתת ערכו השפל שהוא