רפא, ב
בכוונה בצעקת לבו אל ה' ית' דהיינו אתעדל"ת ימשיך כיוצא בו [בחי'] אתעדל"ע כו' (אבל טרם שנתעורר בתפלה בהעלאת מ"ן שלא התפלל כלל ופתאום נפלו בלבו הרהורי תשובה זהו מבחי' המ"ד היורד מעצמו מבחי' שלמעלה מהשתלשלו' לעוררו בתשובה כנ"ל). ולזאת אין ביכולתם של המלאכים להתעורר בהעלאת מ"ן מעצמם בלתי שיושפע אליהם מההשתלשלו' הנ"ל מעבר הנהר עליון הנ"ל לסייע אותם לעוררם בהעלאת מ"ן, ולכן אין מקדשין אותו מלמעלה עד שמקדשי' אותו ישראל מלמטה בהיות ישראל עלו במחשבה86 קדומה ע"ז ממשיכים משרשם בחי' מחשבה קדומה אל בחי' דבור העליון מקור המלאכים שלמעלה שנמשכו מדבר ה' ורוח פיו ית', ואז יוכלו המלאכים לומר שירה שכבר נשפע בהם בחי' הדעת ואח"כ משפיעים המלאכים את הדעת למטה לישראל שלמטה שנתלבשו בגופים גשמי' דעשי', ולכך כולם מקדשין לעילא ותתא כולם כאחד87 כנ"ל שכמו שבזמן השירה של המלאכים שאומרים קדוש קדוש קדוש כו' נשפע [בהם] בחי' הדעת עליון בחי' מוחין דגדלות [משא"כ בכל היום כולו נשארים בבחי' מוחין דקטנות רק בזמן ההוא שאומרים שירה נשפע בהם בחי' ד"ע בחי' מוחין דגדלות] כך בישראל בזמן התפלה בלבד נשפעים בהם בחי' הדעת שהוא בחי' מוחין דגדלות משא"כ בכל היום כו' כנודע.
וז"ש משה משה לא פסיק טעמא בגווייהו88 כו' מפני שהכל נשפע מבחי' משה הן בחי' הדעת הנשפע להמלאכים ונשמות דבי"ע שנק' זרע בהמה והן בחי' הדעת הנשפע לזרע אדם דאצי' המה הנשמות דאצי' כמו רשב"י וחביריו, שגם המה מצטרכים להשפעת הדעת דמשה שנמשך מן המים עליונים שבעבר הנהר העליון שלפני האצי', שאף שהם זרע אדם העליון דאצי' וא"צ לברר כו' כנ"ל רק עבודתם להוסיף אורות באצי' כנ"ל אעפ"כ מצטרכי' להשפעת הדעת מבחי' משה שמן המים משיתיהו שלפני האצי' כנ"ל. ולכך אמר משה משה לא פסיק טעמא פי' שמאחר שמשה משפיע בחי' פנימי' האור והחיות דהיינו בחי' דעת עליון שהוא פנימי' המדות לכך לא פסקא טעמא שאין שינוי בין האור והשפע הנשפע מבחי' משה ובחי' עולם האצי' אל בחי' זרע אדם עליון דאצי' ובין בחי' השפע היורד לבי"ע לבחי' זרע בהמה מאחר שהוא השפעת החיות [oldpage_תטז] ּ והאור הפנימי לכך לא ישתנה כלל ושוה במהות[ו] בין באצי' בין בבי"ע, דבשלמא בבחי' חיצוניות דהיינו בבחי' הכלים יש חילוק והפרש גדול בין הכלים דאצי' לכלים דבי"ע ששונים זמ"ז בהשתנות המהות ממש, משא"כ בהאורות הפנימי' אין שינוי כלל כמ"ש ואתה מחי' את כולם89 בשוה ממש כנ"ל וזהו לא פסקא טעמא וד"ל.
הערות
- 86. ישראל עלו במחשבה : ראה ב"ר פ"א, ד. הנסמן לעיל פ' שמות לב, ב.
- 87. כולם כאחד : אהו: כחדא.
- 88. משה משה. . בגווייהו : נסמן לקמן רפג, ג.
- 89. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.