רנג, ב

ששרשם בשם הוי' ואני הוי' לא שניתי להיות למעלה מכל ההשתל' דממלא כו' באין שינוי כלל וד"ל. וא"כ הרי שוין לפניו היותר עליון שבהשתלשלו' בג"ע העליון עם היותר תחתון שמתחת לארץ וחשך¹⁵¹ דק"נ כמ"ש אם אסק¹⁵² כו' בשמים ממעל ועל הארץ¹⁵³ כו' וכמשל העיגול¹⁵⁴ שאין בו מעלה ומטה כידוע, וע"כ אמר כחשיכה כאורה¹⁵⁵ ממש בשוה, וא"כ למה יהי' מניעה למס"נ מצד חומר הגוף המחשיך על הנשמה מאחר ששרש הנשמה אלקי' משם הוי' שלא שניתי כלל גם חושך לא יחשיך¹⁵⁶ כלל כו', ולא יוכל הגסות דגוף למנוע כלל לפי שגם הוא יכול להיות שיבא¹⁵⁷ לכלל מס"נ כמו הנשמה מטעם זה, וכמו שאין שינוי כלל בעצם שם הוי' כך צריך שלא יהי' שינוי בנר הוי' נשמת אדם, וז"ש כמתמי' ואתם בנ"י לא כליתם במס"נ בגוף בפו"מ כמו נכספה וגם כלתה נפשי¹⁵⁸ שהוא לשם הוי' דוקא כמ"ש אליך ה' נפשי אשא¹⁵⁹ כו' וד"ל.

והנה לזה אמר ה' עוז לעמו יתן כו' שהוא עוז דתורה דוקא שנק' עוז ותושי' כנ"ל שמחזקת ומוספת כח לנשמה האלקי' לבלי יסתיר לה חומר הגופני מפני שמתשת כח הגוף, ובאים כאחד עוז לנשמה ותושי' לגוף דהא בהא תליא שתוקף הנשמה הוא העושה חולשא דגוף כו' כידוע. ולהיפך תוקפא דגופא הוא חולשא דנשמתא וכמ"ש כשל בעוני כחי¹⁶⁰ שבעוונות נפגם צלם האלקי' ונחלש כח הנשמה שהוא צל דצלם, שהוא הכח ומקור שלה שהוא בבחי' מקיף שמשם נמשך הרהורי תשובה ויראה ואהבה כו', וכמ"ש עוונותי עברו ראשי¹⁶¹ כו'. ואף לא בעון וחטא גמור אלא עוונות שאדם דש בעקביים¹⁶² ואינו מרגיש כמ"ש עון עקבי יסובני¹⁶³ בבחי' מקיף להחליש בחי' כח הנשמה, וז"ש כשל בעווני כחי וכמ"ש בזהר דתוקפא דגופא חולשא דנפשא, והוא התוקף דגוף [ב]גסות וחומריות עוה"ז שמחליש [oldpage_שע] ּ ומחשיך אור וכח דנשמה עד שאין בכח הנשמה להתעורר בתשובה אמיתית או באהוי"ר האמיתי' במס"נ לצאת מהתקשרות רצונות הזרות שבעוה"ז, ולכך אמר ואתם בנ"י לא כליתם במס"נ מחמת חלישות כח הנשמה מצד תוקפא דגופא כנ"ל (ולפי' הא' לא כליתם בכליון והפסד דגוף החומרי לפי שאני הוי' לא שניתי שהוא נותן תוקפא דנשמתא בגוף¹⁶⁴ ). ואמנם לזאת ניתנה התורה כדי לחזק הכח של הנשמה כי כל אות מאותיות התורה הוא שרש ומקור חיי הנשמות כמ"ש כי אמרתך חייתני, ואף לחיות כל העולמות כמ"ש ואשים דברי בפיך¹⁶⁵