תנ, ג

לעשותם ולמח"ר דוקא לקבל שכר"ם. וזהו שכר מצוה מצוה⁸⁹ כלומר המצוה עצמה שלמעלה מן הטעם וההשגה אשר יש בה שעי"ז דוקא מקבלי' שכרם שיהי' נגלה עליהם מאור המקיף הכללי והן ענין העטרו"ת שבראשיהם וד"ל.

וזהו אלה פקודי המשכן כו'. פי' פקודי הוא מלשון התקשרו' כמו חייב אדם לפקו"ד⁹⁰ כו', והמצו' הרי המה בחי' התקשרו' באור המאציל להיו' על ידן נמשך ובא בחי' תוספ' גילוי אור כנ"ל, ולהיו' כי תכלית השלימות הוא כשיתחברו בחי' א"פ ובחי' א"מ ממלא וסובב כנ"ל לכך אמר פקודי המשכן התחברו' המשכן דבחי' ממלא ודבחי' סובב כו'. ומה שאמר אל"ה מבואר הטעם למעלה דבין בתורה שהוא בחי' המדו' בפנימי' הן מספר ל"ו דו' סדרי' נחלקי' לל"ו מסכתו', ובין במצות שכללותם הוא רק מבחי' התכללו' מדות המלובשי' בו' סדרי' שז"ש לך ה' הגדולה והגבורה⁹¹ כו' וכל מדה כלולה מששה כו'.

והנה כל זה ברמ"ח מ"ע שנרמזי' בתיבת זכר"י עם ו"ה⁹² כו', ופי' זכרי הוא עד"מ החותם שחותמין בו שמו של אדם שבהחותם אין כאן אלא רק בחי' ענין חקיקת אותיו' השם שהוא כמו רק לאות ולסימן להיו' זכרון לשמו עי"ז, וה"ז ע"ד דוגמא ממה שיעשה האדם ציון כמ"ש הציבי לך ציונים⁹³ שהציון הוא האות והסימן למראה בלבד ואינו נעשה רק לזכרון בעלמא, כמ"כ כתיב הציבי לך ציונים, ציונים⁹⁴ כלומר סימנים להיות סימנים וציונים בלבד לגילוי אורו' העליונים והן מעשה רמ"ח מ"ע שנק' בחי' כלים לאורו' והן נק' ציונים לתורה שנק' אור⁹⁵ כו', והיינו פי' זכרי כלומר זכרון שמות של האורו' כו' ולא גופי השמות והאורו' כו'. אבל שס"ה ל"ת עם י"ה כו' נק' שמי כלומר שמו' העצמיי' של המאציל כו' ולא זכרון וציון בעלמא, והענין הוא לפי שהם בחי' המשכו' אורו' מקיפי' שבלתי מוגבלי' בכלי בבחי' ציון כו' וע"כ א"א שיהי' להם למטה בחי' כלי במעשה אלא רק בשב ואל תעשה בלבד והוא הלאוין דשס"ה ל"ת וכמבואר שם שזהו פי' בארץ לא זרועה⁹⁶ כו' דהיינו בהסרת המונע בלבד כו' ע"ש.

וביאור זה הנה יובן ע"ד דוגמא שאמרו ז"ל סייג לחכמה שתיקה⁹⁷, פי' עד"מ הסייג שאינו עשוי אלא לשמור מה שבתוכו ולהקיפו כו' כך השתיקה הוא כמו סייג לחכמה