שפח, ג

עצמו' אוא"ס שנק' סובב שמובדל בערך גם מהיות בחי' מקור למקור כנ"ל אינו בא בבחי' מעלה ומטה אלא מקיף לכללו' ההשתלשלו' בהשוואה אחת¹¹³ כמ"ש בע"ח. אמנם אין הכוונה שמקיף מלמעלה בלבד כ"א אדרבה שורה בתוך תוך כל עולם בפרט כמ"ש דלית אתר פנוי מיני' כנ"ל רק דלית מאן דתפיס בי', כמו שאינו בא בחי' אור מקיף דחכמה בגילוי במציאות החכ' רק בהעלם ואמנם הוא עיקר ומקור אל האו"פ. וז"ש כי ה' הוא האלקי'¹¹⁴ דבחי' ממלא מקבל תמיד גם בכל פרט מבחי' סובב, וזהו מ"ש השמים ואר"ץ אני מלא ממש רק שהוא בהשוואה א'¹¹⁵ בשמים וארץ מטעם הנ"ל וד"ל.

ואחר כל הנ"ל יובן ג"כ שרש ענין המשכן והכלים והיריעות כו'. דהנה מבואר למעלה בענין כוונת המשכן בכלל שהוא להמשיך לבחי' עצמות אוא"ס הפשוט שלפני הקו כו' דוקא כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי כו' מבחי' עצמותו והוא ע"י המשכן וכליו דוקא להיות לו דירה בתחתונים בהם ועל ידם, והיינו מטעם המבואר למעלה בענין סובב וממלא בכלל ובפרט בע"ס דאצי' שבחי' ירידת עצמות אוא"ס הוא ע"י התלבשותו בבחי' ע"ס דאצי' שנק' בחי' כלים ולבושים לגבי עצמותו ית' שבהם ועל ידם מאיר ומתגלה למטה מטה בבחי' מקיפי' ופנימיי' בכל עולם בפרט כנ"ל באריכות. אך הנה להבין דרך פרט ענין הכלים הארון כו' והיריעות שהמה בחי' או"פ ואו"מ בכלל כנ"ל, הנה תחלה יש להוסיף ביאור בפי' אור א"ס עצמו שהוא הנק' בחי' סובב הכללי כנ"ל. דהנה גם בחי' עצמות אוא"ס הנ"ל אינו נק' רק בשם אור דא"ס, דהיינו רק בחי' גילוי הארה וזיו בעלמא בלבד מבחי' עצמותו ומהותו ממש כי בחי' האור הוא רק בחי' גילוי והתפשטות העצם בלבד ואינו נחשב מבחי' העצמות כלל וכלל ונכלל ובטל בעצמות כביטול אור וזיו השמש במאור השמש עצמו כידוע ואור הזה הוא הנק' בשם אין סוף כלומר אין סוף להתפשטותו, אבל על בחי' העצמות ממש לא יתכן לקרות בשם א"ס¹¹⁶ כי אין לשון זה דא"ס נופל כ"א על בחי' אור המתפשט בלבד (ובזה מתורץ הקושי' הידוע בספרי הקבלה למה נק' אין סוף ולא נקרא אין לו תחלה¹¹⁷ דאם הי' כינוי שם זה על העצמות שייך להקשות זה, אבל מאחר דקאי רק על בחי' ההתפשטו' אור שאין לו סוף הרי יש לו תחלה מן העצמות כמו דמיון אור המאיר שתחילתו הוא השמש, ומה שאין לו סוף מפני שהוא דומה אל העצם כידוע אין זה הכרח להכריח שאין לו