שמז, ג

שצף ע"ג היין מלמעלה ואין לו שום חיבור ודיבוק עם היין דבינה (דהיינו גם שנכנס יין לא יצא סו"ד זה לגילוי [בהשגה לעולם)] כמו רזא דרזין ונק' חכם חרשים ונבון לחש¹³⁵ כו')¹³⁶, והוא בחי' השתיקה שהוא סייג לחכ'¹³⁷ שלמעלה מנקודות דחכ' שבאה בדיבור כמ"ש מלה בסלע ושתיקה בתרין¹³⁸ כו' שהשתיקה מורה על הפלא' והעלם דחכ' כמו שהיא במקורה העצמי' שלא יוכל לבא בדבור כלל (וכנ"ל במשה שהי' כבד פ"ה כו'). וזהו ג"כ מה שאנו רואים בטבע השמן שהוא נמשך ועומד בחשאי ובשתיקה וטבע היין ברתיחה והתגברות חום קשה כו', כי טבע השמן קר ולח להיות [ש]שרשו בבחי' כח החכ' שהוא מקור החסדי'¹³⁹ [ו]הוא בבחי' [ה]ביטול [והעדר] ההרגש וההתפעלו' כו', וטבע היין חם ויבש ע"כ הוא תוסס ברתיחה [ומחמם] ופועל חמימות והתלהבות [וכעס] כפי שרשו למעלה בבחי' גבורה דבינה¹⁴⁰ כידוע משא"כ השמן וד"ל.

(ה) וזהו ואתה תצוה את בנ"י אתה דוקא ויקחו אליך דוקא שמן זית זך כתית למאור פי' שמן זה יהי' ממנו נמצא בבחי' מאור לאורות דנש"י להעלות נר תמיד כו'¹⁴¹ וזהו שמן זית כו' למאור בשביל מאור לאור (כמו מאיר עיני חכמים בהלכה¹⁴² כו' וכה"ג¹⁴³ ). והענין הוא כי הנה מובן מכל הנ"ל עכ"פ דהשמן הוא הוא¹⁴⁴ המקור שממנו יוכל להיות הדלקת האור בנר, ואמנם א"א לומר שהשמן עצמו יהי' נק' בשם מאור להאיר אור ממש כשמש שנק' מאור¹⁴⁵ שממנו [oldpage_תקיג] ּ יאיר האור בגילוי [ו]כמ"ש את המאור הגדול¹⁴⁶ כו', שיש יחוס והשתוות עכ"פ לזיו ואור השמש עם גוף [מאור] השמש כי השמש עצמו הוא [עצם] ספירי מאד ובהיר אורו בעצם ע"כ יזרח אור לארץ, אבל השמן אינו מגדר וסוג האור ומאור¹⁴⁷ ואיך נק' בשם מאור. ועכ"ז אנו רואים שממנו וע"י [דוקא] יהי' המציאות של האור דנר בגוונים¹⁴⁸ לבן כפי בהירות וצלילות השמן דוקא, אלא צ"ל שיש בשמן מקור להיות ממנו המשכת האור הנק' מאו"ר והוא מ"ש שמן זית זך כתית למאור [דהיינו] שכפי ערך זכות השמן כך יהי' המאור לאור, וזהו שבא מבחי' ההעלם ממש להיות מקור לגילוי אור הנר כו'. וכך יובן למעלה בבחי' שמן למאו"ר דהיינו בחי' חכ' הקדומה שכלולה בעצמות א"ס ממש שנק' בכלל חכים ולא בחכ' ידיעא¹⁴⁹ כלל, ומה שנמשך ממנו להיות מקור לכל חכ' זה[ו] שנק' מאור שמאיר כל אור דחכ' וה[וא] מאור דאור דתורה