ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תרומה</h2><h3>ועשית שנים כרובים זהב</h3>שיג, ב

שיג, ב

בחי'127 דמיון וקשר וחיבור הנפש בגוף בציור אדם שהרי אמר חכמה מוחא חסד דרועא ימינא128 כו' וכה"ג שזהו בציור אדם בהתלבשות אור החכ' ומדות בכלים דוקא, וכמ"ש אי אנת תסתלק מנייהו129 אשתארו כגופא בלא נשמתא כו', שהן בחי' הכלים בלא אורות שנק' גופא בלא נשמתא כו' (וכולל דנר"ן דאדם הוא בחי' שם מ"ה מלגיו כו' כנ"ל). דהנה אנו רואים בחיבור הנפש החיוני130 בחומר גוף גשמי דבר פלא ביותר דאיך יחובר[ו] ב' הפכים כאלה רוחני בגשמי מאחר שבחי' הרוחני מושלל [oldpage_תנו] ּ בתכלית מכל בחי' תואר גשמי, וא"כ ודאי שחיות אור הרוחני שבנפש עצמה כמו שהיא טרם בואה בגוף מושללת לגמרי מכל תואר חיות גשמי שמלובשת ומורכב בד"י גשמי' כמו בדם ובשר הגשמי ואין ביניהם דמיון וערך כלל וכלל. כי חיות הגשמי נק' חיי בשר ודם גשמי שמחי' לגוף גשמי ואיך יהי' לה חיבור וקשר עם אור וחיות הרוחניות שבנפש עצמה עד שנאמר שהנפש עצמה ממש מלובשת בחומר גוף וכמו ואתה נפחת בי131 כו' (שהרי הנפש מתפעלת ממקרי הגוף132 ממש שהכאב הגשמי132 בקלקול אבר ירגיש אותו ברוחניות שבנפש עצמה, וכן בהיפוך בתענוג גשמי שישמן הבשר עצמו ותתענג133 הנפש עצמה, ובצער הגוף תצטער הנפש כמו שנראה פנים ריעותא בקילותא134 בדמי' גשמיי' מצער ויגון הנפש (וכמו הלב גשמי יודע ומרגיש מרת נפשו135 ). וכן פנים צהובים ומאירים בדמים מבשורה טובה תשמח הנפש כידוע, שמזה נראה לעין שיש קשר וחיבור ממש לנפש עצמה בגוף. אע"פ שמצד הנפש עצמה שמושללת מכל תואר חיי בשר גשמי כנ"ל לא הי' מהראוי כלל שתתפעל ממקרי הגוף בין בטוב בין ברע כמו שהיתה קודם בואה לגוף, שא"א לומר שהיתה מתפעלת ממקרי' גשמיי' בצער ועונג הגשמי (רק יסורים רוחניים כיסורי הגיהנם וכעונג רוחני בג"ע כו') מאחר שמובדלת בערך מכל תוארי הגשם לגמרי). אך הנה באמת שני ההפכי' יש בנפש [בגוף] א' שמתקשרת בגוף כמו בהתקשרות עצמ[י'] להתפעל ממקרי הגוף כנ"ל, וגם זה אמת שאינה מקושרת [כלל] בגוף בערך ויחוס ואינה מתפעלת בעצמה כלל מן מקרי הגוף. וראיה מן הגלגולים שנפש א' תתלבש בכמה מיני גופים136 שונים ומחולקים בטבעם מן הקצה לקצה כו' עד שתוכל להתגלגל גם באבן ועץ137 או בחי' ובהמה כידוע, ואין בה שינוי מהות כלל כו'.

הערות

  1. 127. בחי' : אב: כמו.
  2. 128. חכמה מוחא חסד דרועא ימינא : ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).
  3. 129. אי אנת תסתלק מנייהו : ראה ת"ז שם (יז, ב).
  4. 130. החיוני : אב: הרוחני.
  5. 131. ואתה נפחת בי : ברכת אלקי נשמה. ראה גם לעיל פ' וארא עג, ד. וש"נ.
  6. 132. הנפש מתפעלת ממקרי הגוף : ראה גם לקמן פ' תצוה שכו, ב. וש"נ.
  7. 132. שהכאב הגשמי : א: שהגוף גשמי. ב: שאם הגוף גשמי.
  8. 133. עצמו ותתענג : שם: מתענוג.
  9. 134. ריעותא בקילותא : שם: רעים בלקותו.
  10. 135. הלב. . יודע. . מרת נפשו : משלי יד, י.
  11. 136. שנפש א' תתלבש בכמה מיני גופים : ראה גם שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"א, ה"ד. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קפד. וש"נ. תו"ח נח סח, ב ובהערה 8. שע"ת כט, א ובהערה 5. תורת מנחם — מנחם ציון ח"ב ע' 387 ואילך. וש"נ.
  12. 137. שנפש. . להתגלגל גם באבן ועץ : ראה גם לעיל פ' שמות כח, ב. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.