שפח, ב

מדותי"ו¹⁰⁵ כמו מד"ו ב"ד לשון לבוש¹⁰⁶ וד"ל (אך בחי' המקיפי' דע"ס נק' לבושי' להיותן בבחי' ההעלם למעלה מהגבלת אור בכלי כמו בחי' מקי"ף דחכמה ע"ז עוטה¹⁰⁶ אור כשלמ"ה דוקא וכה"ג, משא"כ בחי' או"פ דחכמה ע"ז אמר ה' בחכמ"ה שהוא הוי' בפת"ח וכמאמר חכמ"ה מוח"א¹⁰⁷ אור בכלי, ועד"ז בכל הספי' ועד"מ כחות הנפש שנק' לבושין לגבי עצמותה והמה מאירים בבחי' מקיף על כחות המתלבשים בכלי הגוף כו' וד"ל. וזהו שיש בחי' מקיף ופנימי בפרט בכל ספי' כנ"ל וד"ל) (ויש בחי' מקיף בכלל עד"מ הארה אחת הפשוטה שמאירה מן הנפש בכללות שכוללת ומקפת כל היו"ד כחות בהשוואה א'¹⁰⁸ כו' וכמ"ש במ"א).

והנה גם זה ידוע בפי' סובב בכלל הנ"ל שאין הכוונה שהוא סובב ומקיף מלמעלה¹⁰⁸ בלבד ואינו נמצא למטה כמו למעלה (שהרי אין האור האלקי בבחי' מקום גם בבחי' רוחני' דמקום עד רום המעלות דהיינו לא בבחי' מעלה ומטה), אלא נמצא למטה כמו למעלה ממש שהרי נאמר השמים וארץ אני מלא¹⁰⁹ ואמר בזהר דלית אתר פנוי מיני'¹¹⁰ כו'. אך הכוונה בפי' סובב שאינו מאיר בתוך כל עלמין בבחי' הגילוי להיות מורגש בהן בהשגה לפי ערך המקבלים ממש בבחי' או"פ כו', אבל נתפס ומלובש בתוך תוכם בכל פרט ופרט בבחי' ההעלם בלי הרגשת המקבל כמאמר איהו תפיס בכולהו עלמין¹¹¹ ממש בדרך פרט כמ"ש לית את"ר כו' אבל לית מאן דתפיס בי' כלל כו'. ויובן זה עד"מ הידוע מהארת הנפש בכחות שלה כמו הארת הנפש בכח החכמה, דמה שמאיר בבחי' גילוי ממש הוא בחי' התהוות מציאות החכמה מאין ליש כנ"ל בענין הוי' בחכמ"ה כו', ומה שמאיר בבחי' מקיף והעלם בלבד ואינו בא בגילוי אור חכמה היינו שאינו בא במורגש מציאת חכמה אבל ישנו בהעלם ממש ואדרבה ממנו מקור מוצא גילוי אור דחכמה תמיד מאין ליש והוא הנק' מזלא שהוא הארת הכת"ר בחכמ"ה כנ"ל בענין חבירי דניאל דמזלייה"ו חזו באריכות. וככה יובן למשכיל למעלה בכללות ענין סובב ומקיף הנ"ל דמה שמאיר בבחי' [oldpage_1154] ּ גילוי אור שהוא בחי' הק"ו שנמשך בחילוקי מדרגות בבחי' מעלה ומטה זה למטה מזה עד אין שיעור למטה כל זה נק' בחי' ממלא שאינו אלא זיו ואור מצומצם מן העצמות כנ"ל, וז"ש מלא כה"כ זיו יקרי'¹¹² כו' בכל עולם לפי מדרגתו כו' כידוע משא"כ בחי'