שפה, ד

משקל הסחורה בכף שכנגדו ע"י כובדו כו', [ו]מזה מובן הנמשל שעיקר המוליד הוא טפת דכורא אך שאין מהות הנולד ממנו כנ"ל וד"ל. וזהו שנמשל לאבן כי המים שבאים בבחי' דומם האבן הם באים במדה כמ"ש אבנים שחקו מים⁹² כו', כמו"כ החכ' שבמ"ד נק' טפת דכורא שבאה במדה כלומר שמתחלקת לברר כל פרטי המדות כמו המדה של הנצח יבורר בחכ' שבנצח וכדומה חכ' שבהוד יברר ההוד וקודם שירדה החכ' בדומם האבן היו כל המדות כלולים בה ונק' נצח והוד שבחכ' כו' ועד"ז בחכ' שבמל' הבירור הראשון דמ"נ הנ"ל וד"ל.

עשרים גרה השקל דא יו"ד, הנה מתחלה אמר מחצית השקל הוא הוי"ו הממוצע כו' וחוזר ומפרש איך כשהי' מחצית זה בהעלם בבחי' מילוי ביו"ד⁹³ והוא השקל השלם עשרים גרה הי'⁹⁴ יו"ד. ומתחלה יש להבין כללות ענין המילוי בכל מקום, להיות כי [הנה] ידוע ענין העיבור שהולד כלול בהעלם בבטן אמו דהיינו שישנו במציאות רק שאינו בגילוי כו', כך ענין המילוי הוא כשהמתגלה הי' תחלה בהעלם נק' אז בשם מילוי, כמו עד"מ הדבור הוא מן השכל אבא יסד ברתא⁹⁵ כידוע, והרי האותיות הדבור מה שירצה לדבר ע"פ השכל הי' צריך תחלה לחושבן במחשבת שכלו איך לדברם וכשהיו אותיות הדבור שידבר תחלה בשכלו הי[ו] כלולים בהעלם בתוך השכל כעובר במעי אמו, [ו]כמו אותיות יו"ד שהוא⁹⁶ ראשית הכוונה על נקודת יו"ד לבד בלא וי"ו דלי"ת, וכשבא לדבור יתפרש בוי"ו דלי"ת, אך גם כשהי' במחשבתו הי' כלול מוי"ו דלי"ת שיפרש בדבור רק שהי' בהעלם וזה נק' מילוי וד"ל. ועד"ז בכל גילוי התהוות מגבוה לנמוך כמו משכל ומדות⁹⁷ הגילוי של המדות הי' בהעלם כלולים⁹⁸ בתחלה בתוך השכל בבחי' מילוי וכיוצא בזה וד"ל. וגם כאן הוא מפרש שוי"ו דלי"ת הוא מ"ה וב"ן דאצי' הוא מחצית השקל ממוחין דאו"א עצמם שבאו לידי גילוי היו כבר בהעלם בבחי' מילוי בי' דנקודת [ה]חכמה שקל השלם שהוא שם ע"ב דחכ' כשהי' במילוי יודי"ן שאותו היו"ד בלא וי"ו דל"ת בגילוי והן⁹⁹ רק בהעלם כנ"ל וד"ל. וזהו שמתחלה קראו בשם אבנ"א דאיהו יו"ד לבד והיינו נקודת טפת אבא עצמו כנ"ל [ש]שרשו משם ע"ב דא"ק¹⁰⁰ שבתוך המצחא כו' וממנו נשתלשל למטה בגילוי במ"ד דז"א דאיהו וי"ו ממוצע בין ה' עילאה לתתאה שיהי' כחו ג"כ לברר [oldpage_תקעג] ּ המ"נ דנוק' כידוע, וכמו עד"מ המים שבאבן בהעלם מפני חלק הדומם וכשיתגלה יהי' מים דדכורא כו' שנמשכים מוי"ו דלי"ת בחי' דומם שבחכ' עילאה טפת אבא