שסה, א

והנה ארז"ל משחרב בהמ"ק מחיצה של ברזל¹¹⁹ מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים [oldpage_1080] ּ כמו עוונותיכם מבדילים ביניכם¹²⁰ כו', ויש לדקדק מש"א בין ישראל לאביהם כו' ולא א' בין אביהם שבשמים לישראל, דמשמע מזה דמחיצה של ברזל זו היא נעשית מישראל דוקא מצד עוונותיכם¹²¹ שלהם שעשו הסתר והעלם לעצמם שא"א שיאיר אור ה' בנשמתם. וזהו הנה עומד אחר כתלינו¹²² כותל שעשינו לעצמינו מצד העוונות המבדילים כו', וע"כ אין מחיצה [זו] מפסקת רק בין ישראל לאביהם שבשמים אבל א"א ל[ומר] שמחיצה זאת מפסקת בין אביהם שבשמים לישראל דקמי' עצמותו ית' [הרי א'] גם חשך¹²³ לא יחשיך ממך כלל, וגם מחיצה של ברזל אינה קרוי' בשם מחיצה מפסקת לו (שאע"פ שא' עומד אחר כתלינו זהו רק לגבי דידן כו') דלא שייך לומר מחיצה מפסקת רק בין ישראל לאביהם כו' שמחיצה זו מפסקת ומבדלת בעדם, אבל לא יתכן לומר שמחיצה זו יסתיר לאור שם הוי' בעצמו ח"ו לבלי יראה אורו למטה שהרי אין דבר חוץ ממנו ח"ו¹²⁴, ואין שינוי וגרעון אור או הסתלקות וצמצום [ב]אור האלקי מצד עצמו ומהותו ח"ו כי הרי א' אני הוי' לא שניתי כלל וכלל, רק השינוי הוא לגבי המקבלים מצד העדר הכלי שלהם שנפגם ונעשה עי"ז בחי' מחיצה מפסקת לבלתי יכנס ויאיר אור האלקי בהם בבחי' גילוי אור וחיות ממש מפני המחיצה המפסקת [עליהם] כו' וד"ל (וזהו עד"מ הארת אור דנפש בגוף שאין גרעון האור בעצם כאור הראי' בעין רק בהעדר הכלי כשנתקלקל העין שלא נמשך בחומר העין מאור הראי', אבל באור הראי' עצמה אין שינוי וגרעון כלל. אך עכ"ז אין המשל [הזה] דומה לנמשל שבמחיצה של ברזל שנעשה מן העוונות אינו נק' כיסוי או קלקול כלל לגבי אור האלקי שמאיר גם בחושך כמו באור ממש כנ"ל¹²⁵ וד"ל) (ועכ"ז עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים דוקא ולא שיוסר הכותל והמחיצה לגמרי כי השגחתו דרך [בחי'] חלונות וחרכים הללו הוא שמאיר להיות התעוררות תשובה בכנ"י להחזירם אליו כו').

והנה מש"א [ל'] מחיצה של ברזל דוקא שכוונתו בזה שהוא חזק וקשה כברזל דוקא, הענין הוא שמרמז בזה על בחי' הקליפה דעמלק שחזק וקשה כברזל ממש יותר מכל הז"מ דק"נ כמו הכנעני והחיתי¹²⁶ כו', כי הנה בעמלק אמר ראשית גוים עמלק¹²⁷ שנק' ראשית ומקור לז"מ דק"נ כו' (והוא מלך הא' בל"ע בן¹²⁸ בעו"ר¹²⁹ שמבלי"ע לקד"ש¹³⁰ כו' בחי' דעת¹³¹ דק"נ, שזהו בחי' הרגשת עצמו ביותר עד שלא יוכל לזוז ממקומו כלל