שסב, ב

באריכות וד"ל, וזהו והי' על מצחו תמיד לרצון לפני הוי' דאצי' ע"י המשכת האור מהוי' שלפני האצי' בי"ג תקוני דיקנא כנ"ל וד"ל.

ה והנה אם הי' כוונת הכתוב באמרו והי' על מצחו תמיד לרצון כו' רק לענין המשכת י"ג מדה"ר בלבד בי"ג תקוני דיקנא דא"א כו' לזאת לא הי' צריך לתקן הציץ דוקא על מצחו כו', כי הרי י"ג מדה"ר נמשכי' בכל יוה"כ וגם מעין ודוגמא של הארתם ביו"כ מאירים בכל יום ע"י ברכת כהנים קצת באמרם יאר ה' פניו אליך⁵⁷ כו'. אך עיקר הענין של הציץ הי' להיות מאיר בחי' מקור ושרש לי"ג מדה"ר בתמידות והוא מ"ש והי' על מצחו תמיד לרצון כו'. וביאור הדברים הנה יובן בהקדים תחלה ענין מעשה הכתב שהי' כתוב על הציץ קדש למ"ד מלמטה והוי' מלמעלה⁵⁸ כידוע, דהנה לכאורה ע"ד הפשט יש להבין למה הי' נכתב קדש למ"ד מלמטה והוי' מלמעלה שאין בזה שום משמעות ענין כלל שהוא פשט הענין דתיבות הללו קדש להוי' הוא שהקד"ש נמשך לשם הוי' וא"כ הי' ראוי שיכתב דוקא בשיטה אחת קדש לה' והי' כך משמעות הענין, אבל עכשיו שכתוב קדש למ"ד למטה בשיטה בפ"ע אין לזה משמעות כלל וכלל. אך הענין הוא דבאמת אם יהא הכוונה שהי' הקדש נמשך לשם הוי' הי' מהראוי שיהא נכתב בשיטה אחת, אבל הכוונה הוא בהיפוך ששם הוי' יומשך לקדש למ"ד א"כ בהכרח שיוכתב שם הוי' למעלה וקדש למ"ד מלמטה ואזי במשמעותו שקדש למ"ד נמשך אח"כ כו', ועתה כל משמעות העיקרי שיש בלמ"ד הוא שרצונו לומר מלמטה [oldpage_1072] ּ למעלה⁵⁹ כמו נודה לאלקינ"ו⁶⁰ וכיוצא, והיינו שקדש למ"ד מסתכלים כלפי שם הוי', שבשיטה עליונה מלמטה למעלה כו'.

וביאור זה הנה ידוע דפי' קדש בכל מקום הוא בבחי' אור אבא⁶¹ דאצי' שנק' קדש עילאה כו', ושם הוי' סתם הוא בבחי' ז"א⁶² דאצי' בכל מקום ואם היו כתובים קדש להוי' בשיטה אחת הי' משמעו שאור אבא נמשך ומתלבש בשם הוי' דז"א כו', ובאמת כאן נהפוך הוא שאור אבא שמלובש בז"א הנק' קדש למ"ד בג' מוחין דצלם דז"א כו' מקבל מלמעלה ממנו והוא מבחי' שם הוי' דבחכמ' סתימא' דא"א ע"י י"ג תקוני' כו' ע"כ נכתב שם הוי' למעלה והוא בחי' חב"ד דא"א וקדש למ"ד מלמטה והציץ הוא בחי' ההסתכלות דא"א בז"א להאיר במצחו כנ"ל. וזהו שהיו ב' תיבות הללו נכתבי' בציץ שעל מצח אהרן כדי להאיר בקדש למ"ד שבז"א מבחי' רעוא דכל רעוין והוא אסתכלותא דז"א שמסתכל מלמטה למעלה,