שיג, א

הקדומה בבחי' אותיות דווקא. והוא בחי' חכ'¹⁰⁸ הקדומה שאמר ואהי' אצלו אמון¹⁰⁹ כו', וכתיב אז ראה ויספרה בבחי' ספר¹¹⁰ וכמ"ש בס"י בג' דברים¹¹¹ כו' בספר וסופר כו' וכמ"ש זה ספר תולדות אדם¹¹² ונק' תורת האדם כנ"ל. דאע"פ שמצד עצמות הא"ס הוא למעלה מעלה מבחי' האדם כמ"ש כי לא אדם הוא¹¹³ כו', והיינו למעלה גם מבחי' החכ' הקדומה [כו', עכ"ז הרי נתצמצמה ונתלבשה כל בחי' פנימיות עצמותו ממש כמו שהוא באמירתו¹¹⁴ ממש באותיות התו' הקדומה] שנק' ספר החיים¹¹⁵ כו'. והיינו שהן בחי' שמות העצמיים שלו כמאמר כל הקורא בתורה קורא בשמותיו ממש, וכמ"ש קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת דתורה¹¹⁶ שנק' שמותיו ממש הוא אשר יקראוהו לאמיתית עצמותו ממש כו', וכמו בביטול ת"ת אמר אין קורא בשמך¹¹⁷ כו' (וזהו כשם התואר שמורה על עצמותו ממש, ויותר מזה דבתואר אינו רק ציור [ו]דוגמא להורות על אמיתת[ו] ובאותיות התורה הרי נתפס מהו"ע ית' ממש דאע"ג דלית מח' תב"כ, אבל מח' וחכ' דתורה נתפס בה ממש דאורייתא וקודב"ה כולא חד¹¹⁸, ונק' ג"כ היכלא עילאה דקודב"ה¹¹⁹, וכמארז"ל דד"א של הלכה עכשיו במקום היכל ק"ק ממש. ולזאת הגם שגם חכמה דתורה מאין תמצא דאיהו וחיוהי וגם גרמוהי חד ממש דהיינו גם האורות דע"ס דאצי' שנק' בשמות כמו באותיות¹²⁰ דהוי' אלקי' שנז' זה¹²¹ בתורה אע"פ שלא נאצלו רק בבחי' אותיות ושמות (כשם ע"ב ס"ג ומ"ה וב"ן) דשם ע"ב¹²² במילוי אלפי"ן הוא לשם הוי'¹²³ שבתורה, וכן שם ב"ן במילוי ההי"ן הוא בבחי' שם אלקים¹²⁴ וכה"ג) (והיינו ענין ז' שמות שאינן נמחקים כנ"ל שהוא שם שדי צבאות שנז[כר] בתורה דהכל א' ממש). וז"ש בס"י דע"ס הן כשלהבת הקשורה בגחלת¹²⁵ שהוא בבחי' יחוד גמור וכך הוא בחי' התלבשות עצמות אוא"ס ב"ה דאצי' ביחוד גמור בהעלם ובגילוי (כשם התואר וכינוי כנ"ל) שנק' או"כ בכלל כידוע משום דאיהו וחיוהי חד ממש, אע"פ שנק' שמות בלבד (דלא כדלעיל), וכ"ז הוא שנק' בבחי' אדם כנ"ל, כמ"ש וזאת תורת האדם אדמה לעליון ממש לפי שכולל כל השמות וצירופי' דע"ס דאצי' שהוא בחי' שם מ"ה מלגאו¹²⁶ דאיהו אורח כל האצי' [ו]מייחד לון ומקשר לון כו' (כמשי"ת).

והנה להבין בתוספת ביאור ענין היחוד האמיתי בחיבור וקשר ליחוד העצמות א"ס ב"ה בע"ס דאצי', הנה ידוע שזהו