רנב, ד

הנשמות נמשכים מבחי' שם הוי'¹²³ כמ"ש נר הוי' נשמת אדם¹²⁴ והמלאכים נמשכי' מבחי' אלקי'¹²⁵ ונק' בני האלקי'¹²⁶ כידוע, וע"כ הנשמות הן חלק אלקות ממש¹²⁷ ונק' קדושים כמו לקדושים אשר בארץ¹²⁸ כו' כמו קדוש ה'¹²⁹ כו' (וע"כ עתידים המלאכים לומר לפני נשמות הצדיקים קדוש¹³⁰ כו'), לפי שהבריאה היא יש מאין האלקי ממש כמשל המח' הנמשכת מחכמה שמאין ממש, משא"כ המלאכים שמבחי' דבור שהוא יש מיש כו'. ובחי' המעשה הוא בעולם עשי' במדרגות התחתונ[ות] דכלים דמל' דעשי'. ועכ"ז בראתיו יצרתיו שהנשמה כלולה מהכל ממח' ודבור שהרי נק' רוח ממללא¹³¹, ואף עשיתיו בבחי' [oldpage_שסט] ּ עשי' בכלי הגוף בציור אדם גשמי כאדה"ר שהי' יציר כפיו כו', כתיב בי' וייצר ויברא כו', ואף זה הפסיק הענין¹³² לפי שהוא מדרגה התחתונה ביותר כמו כח המעשה באדם שרחוק ערכה לגבי המח' והדיבור כנ"ל (ובמ"א מבואר דאף זה לרבותא יתירה¹³³ קאמר משום דבמעשה יש שרש עליון יותר גם מן המח' והחכ' משום דנעוץ תחלתן בסופן כו').

וזה שאנו אומרים תתברך על כל שבח מעשה ידיך שהן המלאכים, שהן בבחי' מלאכים דעשי' עד התהוות הגלגלים ודצח"מ דעוה"ז השפל גם שם תתברך לפי שאומרים שירה כו', ואח"כ עליי' המלאכים דיצי' ובריאה (כידוע בג' מדרגות דג' פעמים הבו שהן ג' עולמות דבי"ע¹³⁴ ), ועליהם אין אומרים תתברך על כל שבח מעשה ידיך אלא אומרים ישתבח שמך לעד מלכינו כו', והיינו לפי שמקבלים מבחי' שמך דוקא וכמו משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו שהן נשמות שנק' חסידים ומלאכים¹³⁵ שנק' עבדים כידוע, והן ב' מדרגות דבריאה ויצי' בכללות שהנשמות שנק' קדושים והמלאכים נק' משרתים כמו יוצר משרתים ובורא קדושים כנ"ל וד"ל. והנה ידוע בענין משל השם שבאדם¹³⁶ הגם שאינו מעצמות האדם כלל רק שנק' בשמו למי שק[ו]ראו, ומ"מ יש בבחי' שם זה מבחי' של עצמותה מאחר שנפנה כל עצמו ע"י קריאת שם זה (כמו ויקרא האדם שמות¹³⁷ כו' שהשם מורה על העצם דוקא כמ"ש במ"א). משא"כ מעשה ידי אדם אין במעשה פעולתו רק הארה כח חיצוניות מחיצוניות שבנפשו שאין לו חיבור כלל עם עצמותו כשידיו מסולקות מפעולתו ומעשיהו באיזה בנין או כלי וכידוע, לבד מה שכח הפועל בנפעל כבר נבדל מן העצמות והשם הוא כלול בעצמותו