תמז, ג

מוחי' דגדל"ו' כו', ואח"כ ותבואי בעד"י עדיי"ם כו', דהנה קבלת התורה והמצו' הוא בבחי' יחוד דזו"נ בלבד כנ"ל והיינו ותרבי ותגדלי כו' אבל עדי עדיים היינו בחי' הכתרי"ם הנק' עטרין עילאי' כנ"ל. והנה יש בהן מדרגו' הרבה הא' בחי' ת"ת דאימא שנעשה כת"ר לז"א שנק' עדו' לישרא"ל בלבד כנ"ל, הענין הוא מה שקיבלו ישראל עדי וקישוט הכתרי"ם בשעת קבלת התורה וכמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיי"ם⁷⁵ מהר חורב כו' והוא הנק' כת"ר תור"ה כו'.

וביאור ענין הכתר בכלל הנה בפי' עד"י יש ג' ענינים, א' כפשוטו לשון קישוט. והב' לשון נצחיות כמו עד"י ע"ד⁷⁶ ע"ד עולם⁷⁷ וכיוצא. והג' לשון עד ולא עד בכלל⁷⁸ או עד כאן שפי' [oldpage_1326] ּ עד זה ענין הפסק⁷⁹ הוא לומר עד כאן ויותר לא תגיע כו'. והנה כל הג' פרושי' ענין א' הם, והוא אשר בחי' הכת"ר בכל מקום שהוא הוא בחי' ההעלם של התחתון ואין המקבלי' יכולי' לקבל ממנו בבחי' גילוי אור כלל אלא נשאר עליהם בבחי' מקיף וסובב ולכך נק' כת"ר וכמו העטרה המקפת על הראש היא כותרת ומקפת הראש כו' כידוע. והנה בענין זה יש כל הג' פרושי' הנ"ל, א' מה שהכת"ר הוא בחי' עד"י וקישו"ט הענין הוא לפי שהקישוט והעדי נותן חן לפני האדם בבחי' מקיף בלבד כעטרת זהב מאבנים טובו' ומרגליו' שעל הראש שמאירי' את הפנים בבחי' ההעלם שיש בהם, כי אין בהם היופי וההידור הזה שנותנים בפנים בעצמם ומהותם כשתלויים בכותל אלא כשנתונים על הראש מאירי' הפנים הרי היופי הזה נמשך מבחי' ההעלם כו'. ועוד שגם בעצמם ומהותם אין היוקר הגדול שבהם בגילוי אור שהרי הם רק אבן דומם כשאר אבנים אלא מפני שהם מאירי'⁸⁰, ולא מצד האור עצמו שהרי אור הנר אינו חשוב כלום כו' וכמ"ש במ"א. ועוד שהם נתונים בבחי' כת"ר דהיינו בעטרה על הראש דוקא כו'. והב' ענין נצחיו' כמו עד"י ע"ד כו', גם זה הוא בענין ובחי' הכת"ר דהנה הכת"ר הוא בחי' ממוצע⁸¹ בין עצמו' אור א"ס לנאצלי' ויש בו מבחי' התחתונה שבא"ס והוא בחי' הנצחיות בבלתי הגבלה בכלי כו' משא"כ שאר האורו' כו', וזהו פי' עדי עד כמו עד עולם וכיוצא. והג' ענין הפסק כמו עד כאן כו' לפי שלעולם אין תפיס' והשגה באור הכת"ר, והוא לפי שיש בו מבחי' הארת אור א"ס דלית מחשבה תפיס' ביה כו' וע"כ בכל השגה שישיגו בו לא יגיעו לאמיתתו אלא ישאר עליהם בבחי' מקיף וסובב כנ"ל והיינו כענין עד ולא עד בכלל כלומר עד כאן ותו לא שלא תשיג יותר, וכענין מה פשפשת⁸²