שס, ג

דרחמי ואם לאו כתי' אסתי"ר פנ"י⁷⁵ כו'. אמנם בחי' הוי' הא' [oldpage_1066] ּ שלפני שרש י"ג מכילין דרחמי אינו תלוי בהעלאת מ"ן אלא מעצמו יאיר אורו וכמ"ש ויעבור ה' על פניו למעלה מבחי' הארת הפנים כו', והם ע"י תיקוני הראש כמו ציץ על המצח וכיוצא, ולכך נאמר בציץ ונשא אהרן את עון הקדשים כו' שהי' הציץ מרצה תמיד על הטומאות מפני שאין העלאת מ"ן לא מעלה ולא מורדת כלל וכמ"ש אם צדקת כו' אלא הוא נושא עון ממילא וכמ"ש ונשא אהרן את עון הקדשים, מפני שנעשו הזדונות כזכיות בהשוואה א' כי קמי' כחשיכה כאורה כו', אלא רק בירידת האור ממנו בי"ג מדה"ר אז נק' חנון ורחום להיות נושא עון ועובר על פשע מצד הרחמים כו' כי מ"מ צריך שיבא האור בבחי' רצון נגלה וכמ"ש כי רצה ה' את מעשיך⁷⁶, והוא הנק' סליחה שהוא ענין התגלות הרצון דאע"פ שעבר על רצונו ימחול וירצה לו כו'. וזהו בהכרח להיות ברצון התחתון הנגלה בי"ג מדה"ר ואעפ"כ אין לו קיום רק מבחי' רעוא דכל רעוין כי שם עיקר מקור הסליח"ה וכמ"ש כי עמ"ך הסליח"ה למען תורא⁷⁷ וכמ"ש במ"א. והיינו והי' על מצחו תמי"ד לרצו"ן להם לפני הוי' אע"פ שלא יהי' להם העלאת מ"ן ממעשה המצות וכיוצא מטעם שהוא מרבה לסלוח כו', וזהו בבחי' שם הוי' הא' שבעצמות המאציל דוקא כנ"ל וד"ל.