שלא, א

דאור דתור' שא' עוטה אור כשלמה⁴⁹⁴ וכן במעשה המצות כנ"ל. משא"כ לע"ל שא' ולא יכנף עוד כו' אפי' בלבושי' דאור דתורה כ"א בראי' המהות פב"פ כמ"ש אל יתהלל חכם כו' כ"א השכל וידוע אות"י⁴⁹⁵ ממש וע"כ כולם ידעו אותי בשוה ממש ולא ילמדו איש את רעהו⁴⁹⁶ כו' למעלה מבחי' חכ' דאדם. ומעין זה יש גם עתה בהעלם עכ"פ במצות מעשיות שמהן דוקא יהי' שכר דעוה"ב שעין בעין יראו⁴⁹⁷ כו' למעלה מעין בעין שהי' במ"ת מטעם הנ"ל (וזהו בברכו' המצות דוקא (כמשי"ת) וד"ל.

וזהו ענין ברכת המצות, דהנה ארז"ל ע"פ כי טובים דודיך מיין⁴⁹⁸ עריבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה⁴⁹⁹ והן ברכת המצות שהן מד"ס⁵⁰⁰ יותר מיינה של תורה בפנימי' הסוד שבתורה דיין גימט' סוד⁵⁰¹ שיתגלו טעמי תורה בימות המשיח⁵⁰² כו'. וזהו פלא גדול דברכו' המצות דרבנן שתקנו קודם גוף מעשה המצות עובר לעשייתן⁵⁰³ דוקא שזהו קודם גופו של יח"ע דקוב"ה ושכינתי' שנעשה במצוה⁵⁰⁴ עצמה כידוע, וא"כ למה א' דעריבים עלי ד"ס שהן ברכות המצות יותר מפנימי' טעמי [oldpage_תפה] ּ המצות שיתגלו לע"ל (ומ"ש ישקני מנשיקות פיהו⁵⁰⁵ זהו ברכות המצות שמד"ס שמחמתם יתגלו טעמי המצות כמ"ש במ"א). אך הענין הוא כידוע בשרש ברכת המצות שהוא בבחי' מקיף דכת"ר שלמעלה מן החכ' דתו' (אפי' מבחי' טעם כמוס לרצה"ע הנק' טעמי תו"מ כו'), והוא הממשיך כח ועוז גדול בבחי' ההעלם דמקיף זה להיות גוף היחוד דהוי' ואלקי' שנק' קודב"ה ושכינתי' במעשה המצות ולכך מברך עובר לעשייתן דוקא ואם לא ברכות המצות לא נעשה גוף היח"ע הזה במעשה המצות כו' וד"ל. והטעם הוא לפי שצריך להמשיך מעצמות א"ס ב"ה ממש שהוא מקור כל המקיפים דכתר שהוא הרצון הפשוט שבמצות שימשיך כח ועוז להיות יח"ע דהוי' ואלקי' שיתאחדו בחי' ד"ע וד"ת כא' ממש כנ"ל, והוא באמרו בברכו' המצות ברוך אתה הוי' אלקינו דוקא שענין אלקינו זהו המיוחד אלינו כמו יאר ה' פניו אליך⁵⁰⁶, ומטעם הזה הוי' זה הוא אלקינו בלי שום הפרש כלל בין הוי' לאלקי'. ולא כמו בכל בחי' ההשתלשלו' דהוי' ואלקי' שהוא כשמש ומגן כו' דחיצוני' דשם אלקים מלביש לשם הוי' כמו הכלי המגביל את האור כו', אבל הוי' הפנימי' שיאר הוי' פניו אלינו גם שם אלקי' שבו הוא שוה לבחי' הפנימי' של הוי' בלי מסתיר ומעלים כלל לשם הוי'. ואין הפרש כלל בין הוי' לאלקי' שהחיצוני' דכלי הוא כמו הפנימי' דהוי' ממש בלי הבדל כלל בין