שו, א

והנה יש להקדים ענין הידוע בהפרש שבין תפלות חול לתפלת שבת⁶⁵ כמ"ש בזהר ע"פ אז תתענג על הוי'⁶⁶ דא צלותא [דמעלי שבתא] כו' דתפלת החול הוא לברר לאש זרה דחום הטבעי מרע לטוב כו' ע"י אש שלהבת י"ה בביטול כל רצון זר כו', ובשבת העיקר הוא התפעלות הנשמה האלקי' מצד עצמה כמו [שא'] כל הנשמ"ה תהל"ל י"ה⁶⁷ שהנשמה עצמה תהל"ל י"ה בלי יש בזה חיבור עם הלב בשר כלל. והוא ענין התפעלות העונג האלקי שמתענג על ה', שזהו למעלה גם מבחי' שלהבת י"ה כנ"ל, וכדמיון התענוג שבריח הבושם שאין הגוף נהנה ממנו רק הנשמה לבד⁶⁸ כו'. וכמו הנשמות בג"ע שנהנין בעונג אלקי ממש בבחי' עריבות מתיקות ידידות⁶⁹ כו' בסודות וטעמי תורה בבחי' שעשועי' העצמי' (בל"א איין קוועלונג) כו', וזהו דוקא בפנימי' הלב ששם משכן הרוח והנשמה שבמוח⁷⁰ שמתענג בעונג נפלא בהתקשרות עוז כו' נק' קטורת, והוא מלשון התקשרות כמ"ש בזהר שנק' קשורא דנשמתא⁷¹ כו'. ופנימי' הלב הוא בחי' הכלי לזה כמו מזבח הפנימי להקטיר הקטרת, לפי שהתפעלות פנימית הלב הוא למעלה מהתלהבות שלהבת י"ה ג"כ כי הוא הנק' קלא פנימאה דלא משתמע⁷² כו', שאינו רק בבחי' העומק של ההתקשרו' הגדולה ליכלל ולידבק למעלה כמו בה' תתהלל נפשי⁷³ כו' וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו', בי' אחידא⁷⁴ בי' להיטא. ולכך לא הי' צריך להיות אש שלמעלה ע"ג המזבח כו', כי אש שלמעלה כמו שלהבת י"ה דנשמה הוא הבא בלב בשר לברר כו', אבל הנשמה עצמה א"צ בירור ותיקון⁷⁵ מאחר שכבר הובררה כי שרשם מעולם התיקון רק צריכה עלי' ודיבוק למעלה בבחי' התכללות והתקשרות עי"ז⁷⁶ בעצמותו ית' [ליכלל וליבטל] כביטול הנר בפני האבוקה שזהו כמו לאשתאבא בגופא דמלכא⁷⁷ ממש. והיינו ענין מיכאל מקריב נשמות⁷⁸ ע"ג המזבח שהוא [על] מזבח הפנימי [דוקא] ולא על מזבח החיצון (רק שמצוה להביא גחלי אש ממזבח החיצון למזבח הפנימי דהיינו שיהי' מן הבירורי' דרפ"ח כו' שכבר הוברר להיות עי"ז ענין הקטרת העולה מן הגחלים מעלה לנשמות למעלה מעלה) דעיקר הענין במזבח החיצון הוא לברר בירורים דרפ"ח כו', והיינו להפוך חשוכא לנהורא ומרירו כו', ובעבודת ה' היינו להפוך טבעיות המדות [ה]רעות דנה"ט שיהי' בהם ביטול הרצון להיות לבו רק להטותו כו', גם בועש"ט ביתר מכפי