רנח, ג

מטי ולא מטי⁷⁸ כמ"ש בע"ח, וע"כ שם ע"ב דמקור דחכ' הוא וכמו⁷⁹ שנעשה כלי החכ' להגביל האור והוא כמו שם הוי' בניקוד פתח כו' וד"ל, וכה"ג בכל הספי'), ולכן נק' ז' שמות שאינן נמחקין כי המה בבחי' עצמות אלקות דע"ס⁸⁰ ממש וכמ"ש כי הוי' הוא האלקי'⁸¹ דהוי' הוא בחי' גילוי האורות דע"ס⁸² ובחי' אלקים הוא הצמצום דכלים המגבילים האורות כו' שהן ז' שמות דז' מדות דאצי' שם אל בחסד כו' כולא חד⁸³ [ש]שניהם כא' ממש כו' כנ"ל וד"ל [נמצאים מכחו של עצמו' המאציל].

[ג] וזהו [מה] שא' לך ה' הגדולה כו' גם בז' שמות דמדות דאצי' משום דאיהו וגרמוהי שהן הכלים המגבילים האורות חד ממש מטעם הנ"ל, וז"ש כי עמך מקו"ח⁸⁴ באורך נראה אור, פי' מקור חיים היינו בחי' ע"ס דאצי' אורות בכלים כנ"ל שנק' מקור כל החיים שנמשך למטה בעולמות דבי"ע, וגם הם נאצלו ע"י בחי' אותיות ושמות שנק' כלים כנ"ל ע"כ אמר כי עמך מקור חיים שגם בחי' המקור כל החיים של כל העולמות עמך טפל ובטל ונכלל[י'] בעצמות ממש כו'. אך עכ"ז אמר באורך נראה אור, פי' באורך ממש העצמי נראה אור למטה כמו למעלה ממש בעצמותו, שזהו פי' הפשוט דנראה אור לשון עתיד שנראה אור עצמות[ו] שלמעלה ממקור [ה]חיים כו' והוא ע"י המצות שנק' רמ"ח אברים דמלכא שהן בחי' כלים עליונים הרבה יותר נעלה מבחי' האו"כ דאצי' הנ"ל עד שמחמתם דוקא נראה באורך ממש, והוא לעוה"ב דכתי' ואמר ביום ההוא⁸⁵ הנה אלקינו זה לנוכח כו', וכן א' יחיינו מיומים⁸⁶ כו' יקימנו ונחי' לפניו ממש, וכמאמר המשנה כ"י יש להם חלק לעוה"ב⁸⁷ לפי שנק' צדיקים עולים⁸⁸ במעלת המצות בפו"מ דוקא דשכר מצוה מצוה⁸⁹ עצמה כו' והוא במעלה ומדריגה ומעלה⁹⁰ יתירה גם על המצות שקיימו האבות [ברוחני'] כמשי"ת.

אך תחלה יש להבין פי' שני במ"ש באורך נראה אור שנראה זה אינו רק בחי' הארה דהארה לבד, וקאי על בחי' ההשתל' דאו"כ דאצי' מעצמו' המאציל ע"י בחי' אותיות ושמות דע"ב ס"ג כו' לבד כנ"ל, שע"ז אמר ברישא כי עמך מקו"ח כנ"ל, וע"כ מפרש בסיפא באורך נראה אור דהיינו מה שנראה ומושג לנו מציאות העולמות ונבראים במציאות חכ' וחסד וכה"ג בבחי' גבול ה"ז בא מהשפעת אורך באותיות ושמות הנ"ל שהמשיך מלמעלה באורות דאצי' מן ההעלם לגילוי [להיות] נק' [חכים