שפז, ד

הבא עכ"פ בבחי' אור פנימי בחכמה (שהוא התלבשות אור בכלי מוגבל שהרי היו"ד עכ"פ נחשב מכלל אותיות שהן בחי' כלים⁸³ כידוע), אבל בחי' קוצו של יו"ד שאינו בכלל אות אלא הוא רק כמו תג קטן ומצומצם מאד ע"ג היו"ד הנה הוא בחי' אור מקיף דחכמה שהוא בבחי' ההעלם ע"ג האור המתגלה בבחי' פנימי באות יו"ד דחכמ"ה כו'. וזהו ההפרש בין בחי' שם הוי' בניקוד קמ"ץ ושם הוי' בניקוד פת"ח⁸⁴, כנודע שיש ב' הויות, א' בקמץ מורה על בחי' הסתימות וההעלם כמו הקמ"ץ שקומץ השפתיים וסוגרם וסותמם מבלי יתגלה כלום, והפתח הוא להיפך שפותח את השפתים שמורה על בחי' ההתגלות אור לחוץ דוקא וכמ"ש פי"ה פתח"ה בחכמ"ה⁸⁵ מפני שהחכמה שנק' ראשית הגילוי אור בבחי' או"פ כנ"ל הוא בחי' שם הוי' בפתח⁸⁶ כו' (ומ"ש אד' שפת"י [oldpage_1152] ּ תפת"ח⁸⁷ היינו ע"י הארת אור החכמה גם בדבור שנק' פ"ה וז"ש פי"ה פתח"ה בחכמה כו' משום דאבא יסד ברתא⁸⁸ כידוע), כי פתח לשון פתח שנפתח ונגלה האור לחוץ והיינו בחי' ראשית גילוי אור דחכמה שהוא ראשית גילוי והתפשטות אור באצי' כנ"ל. אבל למעלה מבחי' הגילוי אור דחכמה שהוא בבחי' קוצו של יו"ד הנ"ל שנק' בחי' מקיף דחכמה בהעלם דוקא ואינו בא בבחי' גילוי והתפשטו' באצי' כלל, הוא בחי' שם הוי' בקמ"ץ שמורה על בחי' הסתימות וההעלם דוקא כנ"ל והוא בחי' כת"ר שבחכמה כידוע שבכלל הקמ"ץ בכת"ר⁸⁹ שהוא אור הנעלם והפת"ח בחכמה מטעם הנ"ל. ואע"פ שבחי' ההעלם דחכמה אינו מתלבש בכלי בבחי' או"פ וא"כ איך יש בו שם הוי', הנה אעפ"כ יש גם לבחי' המקיף הנעלם בחי' אותיות הוי' רק שהוא בבחי' ההעלם והסתימות דוקא, שהרי לגבי עצמות המאציל ממש גם בחי' ההעלם דאצי' נק' בחי' גילוי אור מצומצם בלבד מאחר שעצמות אוא"ס פשוט בתכלית כו' ונק' סתימ"ו דכל סתימי"ן⁹⁰ כו', וכמאמר דאפי' אור צח כו' אוכ"ם הוא⁹¹ לגבי עילת העלות כו' דהיינו אפי' בחי' אור חכמה הקדומה שנק' שכל הנעלם מכל רעיו"ן⁹² אפי' למעלה מהאצי' כו', והיינו כנ"ל דעצמות אוא"ס מובדל בערך לגמרי גם מהיות גם בחי' מקור דמקור לחכמה כו' רק ע"י צמצום הנק' מקו"פ כו' וד"ל. וז"ש נפלאותי"ך ומחשבותי"ך שהוא בחי' סתימ"ו דכל סתימי"ן הנ"ל שהוא נפל"א ונעל"ם בעצמות, הנה בא אלינו בבחי' גילוי ע"י ריבוי צמצומי', ע"כ גם כי אגיד"ה ואדבר"ה להמשיך⁹⁴ אותם מן ההעלם לגילוי עצמו מספ"ר⁹³, פי' שהן בלי גבול בבחי' א"ס ממש להיות שרשם מלמעלה מכל ההשתלשלו' גם מהיות להם