שנז, א

וצריך להסיר המסך הזה, וענין התיקון בזה הוא ע"י ב' דברים, א' שצריך לפרוץ מחיצה זו של ברזל. והב' אחר שנפרץ מחיצה זו יאיר האור דרך הפרצה למטה בי"ה וגם בו"ה כו'. וכללות ענין זה הוא ענין הציץ שעשה משה כמו דכתיב ועשית צי"ץ זה"ב טהו"ר כו', דהנה בפי' ציץ הוא ג"כ מלשון הבטה והסתכלות כמ"ש מציץ מן החרכים, פי' חרכים⁴¹ הן כמו סדקים מפולשין שעושים במחיצה של ברזל כי ע"י הרהורי תשובה שלמטה נעשי' כמו פרצות קטנות במחיצה להסתכל בהן, וכך למעלה יש כמו בחי' סדקים מפולשי' שנעשי' במחיצה של ברזל הנ"ל, ואע"פ שהם קטנים מאד ואינם כמו החלונות הגדולים שנאמר בהן משגיח מן החלונות⁴² כו', אבל מ"מ מביט ומסתכל הוא ית' בכנס"י בחרכים הקטנים, והבטה זאת נק' ציץ, או כמו יציאת האור מתוך הסדק הקצר שנק' בשם ציץ ג"כ כמו ענין הנץ החמה דהיינו משעה שמתחלת הארתה וזיווה לבקוע במסך עובי רקיע והכל ענין א' הוא דהיינו ענין בקיעת האור כשבוקע ועובר דרך פרצה קצרה. והוא מובן למעלה שזהו בחי' הבטה והסתכלות שמעצמות אור א"ס בי"ה כשבוקע ועובר דרך החרכים הקטנים כמ"ש מציץ מן החרכים כו', וזה האור הי' בבחי' הציץ שעשה משה כמ"ש יציץ נזרו כו' שהרי הי' מרצה ומכפר כמ"ש והי' על מצחו תמיד לרצון להם כו' וד"ל.

וזהו ועשית ציץ זהב טהור כו' והי' על מצח אהרן כו' שיש בזה ב' תנאים, א' שיעשנו משה דוקא. והב' שיונח על מצח אהרן אח"כ, מפני שיש ב' דברים בתיקון האור, א' שיעשו פרצה. והב' שיאיר אור בה, והנה אותו האור שמאיר בה עשה משה דוקא כמ"ש ועשית ציץ זהב כו'. והטעם הוא לפי שעיקר המנגד לבטל הסתר המסך דעמלק לא הי' אלא ע"י משה לפי שבחי' משה הוא מבחי' מ"ה כמ"ש ונחנו מ"ה כי תלינו עלינו⁴³ וכו' והוא בחי' מ"ה שבחכמ"ה שנק' כח מ"ה⁴⁴ כלומר בחי' אי"ן והיינו בחי' הביטול במציאות, ולכך כל התורה אינו נק' אלא על שם משה ונק' תורת משה⁴⁵ וכמ"ש תורה צוה לנו משה⁴⁶ דמשמע שהתורה של משה היא ממש כאילו הוא צוה אותה מעצמו, ולכאו' זה יפלא מאד דהלא משה קיבל תורה מפי הגבורה בכל דבר ודבר כמבואר בתורה בכל פ' ויאמר ה' אל משה⁴⁷ כו'. אך הענין הוא לפי שהי' נשמתו מבחי' מ"ה הרי [oldpage_1056] ּ הי' בבחי' הביטול בתכלית ולא הי' תופס מקום בפ"ע כלל וע"כ התורה שנאמרה לו נק' על שמו כי לא הי' רק בחי' כלי לאור