רעו, ב

התכללו' כמה ניצוצי' יחד עד"מ הלהב הגשמי שאינו בגדר חלקי ניצוצו' קטנים עדיין כו' אך בחי' החציב"ה בלה"ב הוא בחי' התחלקות והרבוי לכמה ניצוצי' להבות קטנים ע"י הכאות הגבורות דבוצינא כו', וזהו בחי' קול ה' שנמשך מבחי' גבורות דבוצינא הנ"ל לחצוב בחלקים רבים להבות אש שהיו תחלה כלולים ביחוד במאציל כנ"ל להיות מסתעפים ללהבות ניצוצי' רבים כו' וכמא' הנ"ל דזריק ש"ך ניצוצים לכל עיבר כו' וד"ל.

וע"פ כ"ז יובן ההפרש ג"כ בין קי"ן להב"ל דהנה שרש בחי' קי"ן הוא מבחי' הגבורות עליונות דבוצינא הנ"ל שמחלק אור השפע לחלקים רבים כו' (וזהו שמספר קי"ן ק"ס⁴³ חצי ממספר ש"ך ניצוצי' ומפני שאין לך טפה⁴⁴ כו' שאין טפיי' דיצי'⁴⁵ עולי' כו' וד"ל), וכידוע דבחי' מ"ן דנוק' הן עולים בבחי' התחלקות ורבוי כו', אבל בחי' הב"ל (הוא אותיות לה"ב⁴⁶ ) הענין הוא בחי' [מ"ד] שהוא היפך הפירוד והריבוי כנ"ל אלא הוא בחי' שפע ההעלם שבמשפיע קודם שיתחלק לחלקים כו' וכמשל ניצוצי אור שהיו כלולים בסלע כו', ולכך נק' הב"ל עד"מ הבל הדיבור שאנו רואים שהדיבור הוא רק בחי' התחלקו' ההבל לכמה חלקים אבל ההבל עצמו פשוט הוא וכולל האותיות המופרדי' ממנו יחד כו' וד"ל (וזהו שהי' הב"ל רועה צאן כי צאן כמו צא[י]נה וראינה⁴⁷ כו' לשון יציאה⁴⁸ רבוי מדרגות מן ההעלם בבחי' הפירוד כו' והבל הרועה הוא המחבר כולם ומייחד אותם כמו ההבל שמייחד כל האותיות שנתפרדו כנראה בחוש וד"ל). וזהו שמבואר בע"ח דהב"ל הוא בגימ' ל"ז⁴⁹ והוא בחי' מילוי דשם ס"ג⁵⁰ (דיו"ד דס"ג שבטהירו עילאה הוא שנבקע⁵¹ וממנו נעשה שרש התחלקות למטה כידוע והמילוי דס"ג זהו בחי' הבל הכולל כל התחלקות עדיין כו' וד"ל). ופי' המילוי ידוע שהוא בבחי' אור ההעלם שכלול במשפיע עדיין כו' כמו העלם הדיבור כאשר הוא כלול עדיין במחשבה דהיינו שחושב מה לדבר כו' וד"ל. והכל מטעם הנ"ל לפי שבחי' הבל הוא קודם צמצום הראשון כו', והוא בחי' הבל דאורייתא כמ"ש קהלת הב"ל הבלי"ם⁵² כו' הכל הב"ל שגם ז' ההבלי' שמתחלקי' בדרך כלל מ"מ כלולים בהבל אחד והוא משום כי הכל הבל, והיינו הבל דאורייתא דוקא להיותו מבחי' שו"ב הנ"ל דאורייתא מח"ע נפקת⁵³ בהבל אחד ובשעת מ"ת הוא שנחלק לרבוי אותיות וכמ"ש קול ה' חוצב להבות אש כו', אבל שרשה של תורה באמת