ער, א

רזא דכתיב ויאמר אפרים אך עשרתי³² מצאתי און לי בגין דחילא דא שלטא על ההוא עובדא דעבד ירבעם ובדא אצלח, רזא דמלה כד האי מלך וכהן אתכפיין ואתברו כדין כל סטרין אחרנין אתכפיין ואודן לי' לקוב"ה כדין כתי' ונשגב ה' לבדו³³ כו', ורזא דא ממש עבד קוב"ה בארעא דתבר מלך זקן וכסיל דא הוא פרעה ומשום דאמר למשה לא ידעתי את הוי'³⁴ כו' בעא קוב"ה דיתייקר שמי' כמה דאיהו יקירא לעילא, כיון דאלקי לי' ולעמיה אתא ואודי לקוב"ה, לבתר אתבר ואתכפייא ההוא כהן און יתרו³⁵ דמשמש תחותיה ואודי לקוב"ה ואמר ברוך ה' אשר הציל³⁶ כו' עתה ידעתי³⁷ כי גדול ה' מכל האלקי' כו', ע"כ.

הנה להבין ענין המאמר בכהן און דיתרו כו' תחלה יש להקדים שרש ענין הע"ז וענין הקרבנו' לע"ז וכמבואר בכתובי' הרבה עבודת ההקטרה שהיו מקטירים לבעל ולאשירה וכמו הקרבנות דבלק ובלעם³⁸ בפר ואיל במזבח כו' וכמ"ש ויזבחו את זבחיהם לשעירים³⁹ כו' והיו מקריבים גם פרים וכבשים ועופות כדוגמת הקרבנות דקדושה שהיו מקריבין ע"ג המזבח בבהמ"ק. ויובן שרש ענין הקטרת והקרבת הפרים והכבשים לע"ז בדוגמא שיש בקדושה העליונה בקרבנות ע"ג המזבח דקדושה מאחר דאת זלע"ז עשה האלקי'⁴⁰ הרי הקליפה נדמה לקדושה כקוף בפני אדם⁴¹ כידוע. והנה בקדושה האלקי' הי' הקרבן מצוה להעלות דם וחיות הבהמה הטהורה ע"ג המזבח כמו הפר ששרשו למעלה נמשך מבחי' פני שור⁴² מהשמאל⁴³ שבמרכבה העליונה דקדושה שממנו מסתעף ונמשך כל חיות הבהמו' הגשמיי' למטה כידוע, ובהעלות החיות מן הפר הגשמי הנה הוא עולה עד מקור חוצבו בפני שור הזה ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח⁴⁴ כידוע בהעלות המקבל לשרשו הוא מושך רוח המשפיע אליו להוסיף בו חיות ושפע כו'. וכך ע"י העלאת [oldpage_שצה] ּ חיות הפרים והכבשים מפני שמוסיפין כח ועוז במקור חוצבם שהוא בחי' פני שור הנ"ל עי"ז גורמים שיומשך אח"כ תוס' ברכה ושפע מפני שור למטה, והוא הטעם שהקרבנות נק' מזון למרכבה העליונה, ועד"ז גם בחי' פני שור הז"ה נעשה קרבן והעלאה למעלה לגבי מל' דאצי' כו'. וכן עד"ז יובן בקרבנות העופות שהם מבחי' פני נש"ר⁴⁵ כו', ואר"י' דאכי"ל קרבנין⁴⁶ היינו מפני שהוא בחי' פני ארי' להימין⁴⁷ שבמרכבה המעלה אותם למעלה ע"כ הוא מוציא מהם החיו"ת הגשמי ומקשר אותם לגבי מקור חוצבם הראשון שהוא אש דשכינה שע"ג המזבח כמ"ש אש תמיד⁴⁸ תוקד ע"ג המזבח ונק' אש של מעלה כו'. וע"ד הזה אשר