של, ב
לזה459 ממה שמבואר בשבחי האריז"ל460 שהי' משיג סודות התורה בשעה א' שמנמנם כו' וד"ל). וכמו"כ יש בחי' עומק בינה בלב כמו ותן בלבינו בינה461 בלבינו דוקא, אך זהו בחי' השגת השכל בטוב טעם שנקלט תמציתו ורוחניות שלו בעומקו של מושג בלב דוקא שהלב שומע והלב רואה462 כו' וכמו שמע ישראל463 בשמיעה דבינה בלב לעומק המושג. אך זהו רק תמצית השגה ואינו דומה גם הוא לראי' דחכ' שהלב רואה ראיי' השכל שלמעלה מן ההשגה לגמרי כמו מ"ה פשפש"ת464 כו' וכמ"ש במ"א וד"ל). וזהו כמ"ש עיניך יונים465 עיניו כיונים466 שמסתכלי'467 בעונג נפלא זע"ז כו' והוא ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא468 כמ"ש לחזות בנועם ה'469 כו' דראי' והסתכלות זו הוא בבחי' עונג נפלא שבפנימי' החכ' שהיא בבחי' ראי' מקרוב וזהו כמו יראה כל זכורך470 כו' כשם שבא לראות471 כו' כידוע.
ודוגמא זאת יש בכל שבת בצלותא דמ"ש שאז תתענג על הוי'472 בעונג אלקי עצמי שבפנימי' הלב שלמעלה מן ההשגה והתבוננו' רק בעונג פשוט והוא שנק' שיר אל כנ"ל שהוא כולל רו"ש בעלי' וירידה כא' ממש כנ"ל, שזהו הטעם דגם שבת כלול מלילה ויום כא' כמו לע"ל שלילה כיום יאיר כו' בלי הפרש כלל, וכן רו"ש דשעשועי' דתוה"ק כו'. והוא לפי שבכל שבת יש מעין עוה"ב שכולו שבת יום שכולו טוב473 ונק' יום הגדול474 שכלול מערב ובוקר כו', וזהו לפי שיסבול ב' דעות ד"ע וד"ת כא' ממש בלי הפרש כלל כנ"ל. וכמו עכשיו שיש הפרש בין תפלת החול לתפלת השבת, שגם שיש בחי' ראי' עין השכל בלב גם בתפלה דחול וכמו בק"ש שאו' שמ"ע ישראל זהו מלמטה למעלה בתחלה בשמיעה דהשגה דבינה ליבא ואח"כ בביטול דהשגה יש לאין או' הוי' אלקינו ממש בבחי' ד"ע דיחו"ע שלמעלה מן ההשגה. אבל בתפלה דשבת שנמשך עונג העצמו' בנשמות מלמעלה למטה באו"י כמו שהוא למעלה ממש כך הוא למטה כמו שיהי' לע"ל, ע"כ בחי' ראי' השכל שבלב הוא בעונג נפלא בבחי' שיר וניגון כמו דר"מ הי' מנגן בכל מיני ניגון ברו"ש כא' כו' שאין בזה יגיע' ועבודה כלל כמ"ש במ"א שז"ש ולא ראה עמל בישראל475 שיר אל476 דשבת כו' וד"ל. וכמו רשב"י שא' בחד קטירא477 כו' שא"צ לבא לבחי' ביטול [oldpage_תפד] ּ היש
הערות
- 459. וכמ"ש במ"א בדמיון לזה : ראה שער האמונה צג, א.
- 460. בשבחי האריז"ל : כ"ה גם לעיל פ' בא קג, א. וש"נ.
- 461. ותן בלבינו בינה : ברכת ק"ש שחרית. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תנז.
- 462. שהלב שומע והלב רואה : קה"ר פ"א, טז.
- 463. שמע ישראל : ואתחנן ו, ד.
- 464. מ"ה פשפש"ת : זהר בהקדמה א, ב.
- 465. עיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
- 466. עיניו כיונים : שה"ש ה, יב.
- 467. כיונים שמסתכלי' : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' ה. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
- 468. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
- 469. לחזות בנועם ה' : תהלים כז, ד.
- 470. יראה כל זכורך : תשא לד, כג.
- 471. כשם שבא לראות : חגיגה ב, א.
- 472. בצלותא דמ"ש שאז תתענג על הוי' : נסמן לעיל פ' תרומה שו, א.
- 473. עוה"ב. . יום שכולו טוב : נוסח הרחמן שבברכת המזון ליו"ט.
- 474. יום הגדול : לשון הכתוב מלאכי ג, כג [בדילוג השם].
- 475. ולא ראה עמל בישראל : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ס"ע קעח ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצב.
- 476. בישראל שיר אל : ת"ז בהקדמה (ג, סע"א). ראה לעיל פ' בשלח רמד, א ואילך. וש"נ.
- 477. רשב"י שאמר בחד קטירא : נסמן לעיל פ' משפטים רפט, ב הערה 131.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.