רסד, ד

אחד בזכור לדכורא וב' בשמור לנוק' די"ה י"ה⁴⁹ כולל ב' יחודים יחו"ע ויחו"ת שהן שוין ומתאחדים כאחד בשבת דוקא כמ"ש כגוונא דאינון מתייחדין⁵⁰ לעילא אוף הכי לתתא⁵¹ ממש שזהו בשבת⁵¹ דוקא כידוע וד"ל).

[ב⁵² ] ואחר כ"ז הנה תחלה יש להבין בשרש ענין השבת מהו, להיות ידוע בכללות ענין וימ"ב שהן בחי' הוי"ו מדות⁵³ דאצי' עם בחי' המוחין דחו"ב מקורם שמתלבשים באותיות דמח' ודבור העליון בי' מאמרות להיות מקור לכל בריאה ובריאה שיברא מאין ליש ע"י מאמר זה בפרט, כמו מאמר יהי אור⁵⁴ הוא המקור להתהוות מציאות האור בפו"מ מאין ליש וכן ממאמר יהי רקיע⁵⁵ נתהווה הרקיע כו', וכה"ג בכל המאמר[ים] בכלל ובפרט כמו ממאמר תדשא הארץ דשא⁵⁶ כו' נתהוו כמה מיני דשאים ועשבים גם [עתה] שיולד מכח הצומח שבארץ כו'. וידוע שאין אותיות דבור העליון כדבור האדם בע"ג שאי[נו] פועל כלום, אבל בדבר ה' הרי זה דבר מלך שגוזר ואמר ויהי כן בפו"מ כמ"ש ודבר אלקינו יקום לעולם⁵⁷ וכתיב בדבר ה' שמים נעשו⁵⁸ וברוח פיו כל צבאם שהן ע"י בחי' צירופי אותיות די' מאמרות העליונים שבהן [הוא] גילוי אור האלקי ממש, שהדבור מורה ענין התגלות לחוץ כמ"ש בזהר דאתוון אתגליפו⁵⁹ כו' שאותיות אלקי' אלה הן נמשכים ו[מ]תגלפים בתוך כל בריאה מן צרופי אותיות די' מאמרות, כמו מי שאמר לשמן⁶⁰ וידל[י]ק הוא [י]אמר לחומץ וידל[י]ק שיתחלק צירופי אותיות האלקי' דשמן שמזה נעשה טבע היסודות בשמן להדליק הוא [י]אמר בצירוף זה לחומץ כו'. [oldpage_שפז] ּ וכה"ג גם במלאכים ועולמות עליונים [ה]רוחני' יש לכל מלאך ומלאך צירוף מיוחד מצירופי' דשם אלקי' וכמ"ש בס"י ה' אבנים בונות⁶¹ כו' מכאן ואילך צא וחשוב כו' כידוע שאין מספר לרבוי הצרופי' כו', וכך אין מספר לעולמות ומלאכים כמ"ש היש מספר לגדודיו⁶² אלף אלפי' ישמשוני'⁶³ כו' וכידוע, וכ"ז [ב]בחי' צירופי אותיות הדבור [העליון] שנק' עלמא דאתגלייא ש[נ]חלק[ו] לריבוי רבבות צירופי' לאין שיעור כלל. וכמו"כ ודאי יש בבחי' אותיות המח' עליונה שנק' עלמא דאתכסייא⁶⁴ (כמו שאמר דכל מה שיש ביבשה⁶⁵ [בחי'] עלמא דאתגלייא יש בים כו'). ואע"פ שאין דבורו ומחשבתו כמו דבור ומח' שלנו כמ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם⁶⁶, מ"מ