רנז, ד

חוקתי דוקא (כמשי"ת), ולישראל ניתנו התו"מ בגשמיות, זה עצמו יש להבין למה מטעם שלא קיימו בגשמיות א' ושמי הוי' לא נודעתי כו', אדרבה לכאו' המצות העליונות למעלה הרבה ממצות שלנו. ועוד דפשט הענין משמע שקיים אברהם כל התומ"צ ממש וכמ"ש אשר יצוה כו' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט [ממש] כו'.

אך הנה יש להקדים תחלה [oldpage_754] ּ בשרש ענין המצות העליונות שבבחי' האצי' שא' בזהר דרמ"ח פקודין הן רמ"ח אברים דמלכא⁴³ כידוע, ויש להבין מהו לשון אברים דה[ל]א אין לו גוף⁴⁴ ולא כו', אך יובן בהקדים תחלה שרש ענין ע"ס דאצי' שנאצלו בכלים כמ"ש אפיק י' תיקונין⁴⁵ וקרית לון י' ספירן כו' כמו חכ' מוחא חסד דרועא ימינא כו' כידוע, דהנה ידוע דבחי' ע"ס דאצי' נאצלו מן המאציל ע"י בחי' אותיות ושמות לבד והן ד' שמות⁴⁶ דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, דשם ע"ב במילוי יודי"ן הוא שרש לאור החכ' דאצי' ושם ס"ג שרש לבינה דאצי' כו' וכללות האצי' נק' בזהר רזא דשמא קדישא⁴⁷ לבד שרשו⁴⁸ הן בחי' אותיות לבד (וכמשל הארת אור מעצמו' הנפש להיות מאיר אור השכל מן ההעלם לגילוי בכלי המוח דחכ' וכן אור הנפש להיות כח ההשגה והתפיסא בכלי מוח דבינה כו' דהארה זו אינה רק בחי' הגילוי מן ההעלם שבעצמות הנפש כידוע, וכל גילוי נק' בחי' אותיות לבד כידוע (וכן לפי המשל דס"י כשלהבת הקשורה בגחלת⁴⁹ הרי הי' האור היוצא מן הגחלת כלול בהעלם תחילה בגוף הגחלת כו'), וכמו האותיות שבטלים ונכללי' בהעלם המח' והשכל כו' כך נכללים אורות דע"ס במקורם ונק' ע"ס בלי מ"ה⁵⁰ כידוע. וזהו אפיק י' תקונין כו' שיצאו מן ההעלם לגילוי ע"י אותיות ושמות דעצמות המאציל בלבד, אבל מצד עצמות המאציל הרי הוא אור פשוט בתכלית שלמעלה מבחי' ספי' ומדה כלל, וכמ"ש אנת [הוא] חד⁵¹ ולא בחושבן די"ס אלא אחדות פשוט בתכלית. וגם מה שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא⁵² מבין ולא כו' וכמ"ש בזהר דעבד מאנא רברבא⁵³ וקרא בי' גרמא חכים כו' שזהו ע"י אותיות דשם ע"ב כו', וזהו ולא בחכ' ידיעא דאינו עולה שם בשם מציאות חכ' כלל להיות נק' חכים רק כשבא מן ההעלם לגילוי אור ע"י שם ע"ב וכן מבין כו', וכך כל הספי' ומדות כמ"ש ולאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין כו' עד ולאו מכא"מ כלל⁵⁴. ולכך מה