תנה, א

וזהו הטעם דשמי עם י"ה בגימ' שס"ה ל"ת שנק' שמי בעצם שהוא עיקר השם דהוי' שהוא בבחי' ההעלם והסתר דעצמות שקדם לבחי' אור דחכמה שנמשך אחר הצמצום כו', וזהו בחי' הלאו דל"ת שקדם להן דמ"ע מטעם הנ"ל, וזכרי עם ו"ה שזהו¹⁵⁹ בחי' הנגלות לנו כו' בתו"מ שאינו אלא זכרון שם העצמ[ו]ת ממש כו' כנ"ל בפי' קורא בשמותיו כו'. ולכך ע"י תו"מ הנגלות לנו נק' עדות לישראל על בחי' נסתרות לה' אלקינו שבשמי עם י"ה כו', כי העדות הוא בא בגילוי להעיד על בחי' ההעלם והנסתר כנ"ל וזהו דאורייתא סתים וגליא¹⁶⁰ כידוע וד"ל (וזהו שס"ה ל"ת הן שס"ה גידים¹⁶¹ שהן הצנורות הנעלמים שמחברים מבחי' המקיפים בעצם הנפש שעי"ז יוכל להיות אח"כ חיבור הצורה בחומר הגשמי שנק' או"כ שהן הרמ"ח מ"ע (ולכך א' תחלה סו"מ ואח"כ וע"ט¹⁶² דהא בהא תליא [כו']), וכמו הצורה המלובשת בחומר [oldpage_1306] ּ הוא רק מעין ודוגמא דעצמות הנפש הנעלם שם כמו ידים¹⁶³ ועורקים שמהציור דחומר יושג ויובן בהעלם כל מה שנעלם בעצמות כו' וכנ"ל בהבנת עצם השכל מן המשל שנק' חומר [ל]צורה [ה]נעלמת בו, לפי שהמשל מעין ודוגמא של העצמות כו'. אך אין זה [נק'] ידיעה והשגה שבדרך שלילה לבד אלא דוקא באיכות הפשטות צורה הרוחניות מן החומר המלבישו אעפ"י שנעשה בציור גשמי [כ]דוגמתו ממש כמו בצלם אדם בציור גופו כו', ויובן זה למעלה ג"כ בבחי' התלבשות אלקות בעולמות שמחיה את כולן מאין ליש בציור אדם באברים בעיני' ואודני' דשכינתא כו') ומחומר זה נראה הצורה כו' האלקית בבחי' כח הפועל בנפעל כצורה בחומר שאינו רק בדוגמא בעלמא לגבי עצמות אור המל' כמו שהוא באצי' ממש. אך מ"מ¹⁶⁴ אין ערוך לך¹⁶⁵ כו' שגם החיות אלקי שבעולמות אין לו ערוך כו' כידוע, הרי זהו מה שמשיגים הפלאות עיקר עצמות אור המל' שנק' סוכ"ע בפרט איך שהוא רק קדוש ומושלל מכל תואר המשכה להחיות בע"ג כמו חי ולא בחיים¹⁶⁶ כו', זהו כמו שמשיגים השלילה והפשטות דרוחני' על הגשם, והגם שנק' ידיעה במקצת בדרך שלילה לבד אך זהו גבוה יותר מהשגת המהות דממכ"ע וכמו"כ הוא בלבוש דמשל לנמשל ממ"ע ול"ת הנ"ל וד"ל.

ובזה יובן ג"כ הטעם במא' דכד אתכפי' סט"א דוקא אסתלק יקרא כו' הגם שאין כל מקור אחיזה ויניקה דחיצונים תופס מקום כלל כשממית בהיכל מלך כו'. אך הנה ידוע דשרש ההסתר וצמצום היותר אחרון דק"נ נק' חשך גמור הוא בצמצום הראשון שלפני ההשתל' דהיינו בבחי' חשך סתרו