תמו, ג

שעולה רמ"ח כו', לפי ששרש המ"ע הן מבחי' גילוי האור שבא מן ההעלם והוא ההן שאחר הלאו כו' ולא בדרך שלילה בלבד אלא הוא מושג דוקא, ולכך בא ג"כ במדו' בחו"ג דוקא מגולי' ונראי' ומלובשי' ג"כ בכלים מכלים שונים וכמו ענין הנ"ל באהבה המורגשת מצד ההשגה בדבר המושג כו' וד"ל.

ובכל זה מובן ענין הנ"ל דכד אתכפיא סט"א²² אסתלק יקרא דקדב"ה כו' פי' קדב"ה הוא בחי' ז"א²³ והן המדו' דאצי' כידוע ופי' אסתלק היינו שעלה ברום המעלו' והוא בבחי' יחוד דאו"א ששם [oldpage_תרסא] ּ לא יוכל האור לבא בגילוי בכלי רק בדרך שלילה כנ"ל, וכל זה רק ע"י דאתכפיא סט"א כו' דהיינו כשיבוררו הברורי' דרפ"ח ניצוצי' שנפלו בנוג"ה בעה"ד כו' מפני שמחמתם מוסתר האור האלקי בכל מל"ת כמו לא תאכל חלב כו' וכיוצא לפי שהחלב והדם סט"א נדבק בה ונעשה חושך גמור להסתיר ממש וכשיסירו זה המסתיר והמנגד אזי יתגלה בחי' יחוד דאו"א גם במדרגו' התחתונו' שנמשכו מזו"נ בבי"ע כו' וד"ל. וזהו דאסתלק יקרא דקדב"ה כו' פי' יקרא הוא בחי' הכת"ר דז"א שנמשך מת"ת דאימא²⁴ ונסתלק ועלה להיו' בבחי' כת"ר הכללי הכולל כל הכתרים והוא כת"ר דא"א כמשי"ת וד"ל. וזהו נתאוה הקדב"ה להיות לו דירה בתחתונים²⁵ פי' תחתוני"ם הן בחי' זו"נ שהם שרשי העולמו' הנפרדי' יש מאין כו' וכאשר אתכפיא סט"א יוכל אור הכת"ר הכללי להאיר למטה כמו בבחי' יחוד דאו"א הנ"ל הנק' עליונים בדרך כלל, והיינו בבחי' הביטול דמ"ה שיהי' למטה בעולמו' התחתונים כמו בעליונים מטעם הנ"ל ואין זה אלא דוקא בבחי' ביטול הי"ש לגמרי וכמו לע"ל דכתיב ואת רוח הטומא' אעביר²⁶ כו' ובלע המות לנצח²⁷ כו' וד"ל.

והנה ביחוד זו"נ יש ג"כ ב' מדרגו', הא' והוא ז"א יש בו בחי' יחוד דאו"א קצת והוא מעלת התורה על המצות דהנה במצו' שנק' רמ"ח איברי' דמלכא המה רק כלים מכלים שונים לגילוי אורו' דאצי' כמו האתרוג לבחי' ספי' מל'²⁸ והלולב כו', אבל בתורה יש מעלה יתירה והוא מבחי' מוחי' דאו"א ממש, שהרי הקדב"ה יושב ושונה כנגדו²⁹ ופי' הקדב"ה הוא בחי' ז"א