שסא, א

נשאר גם¹³ רק הרשימו כו', אזי נעשה כמו ההסכם בלבד ואותו ההסכם מאיר במצח והוא תוקף הרצון כשמלובש בשכל ומדות הנק' רצה"ת כו'. ולמעלה נק' זה בשם בחי' מצחא דז"א וע"כ כל מארי דינין מתערין במצחא זה, לפי שההסכם הזה להיות שאין בו הארת המוחין כלל רק הסכם, והוא מצומצם וקצר מאד ע"כ לא יכול לסבול היפך ההסכם אפי' מעט מזעיר, כנראה בחוש שיכעוס האדם ויקצוף מאד כשיעשו דבר שנגד הסכמת רצונו שהוסכם אצלו ואין מועיל שום טעם ואמתלא להמתיק הדבר בשכלו אולי מטעם זה ראוי להיות בהיפוך מהסכמתו אחר שאינו יודע טעם להסכמתו כו'. וה"ז עד"מ התינוק שמלא דינין וקפידות וכעס על עשות נגד רצונו כי לא ימצא טעם ושכל לסבול דבר שנגד רצונו מפני צמצום המוחין שלו כידוע, משא"כ הגדול שדעתו רחבה יסבול הרבה דברים שנגד רצונו כי ימצא מקום בשכלו לסבול גם למה שנגד רצונו, וע"כ החכמה מקור החסדים כידוע בפי' אבינו אב הרחמן¹⁴ כו' דאור אבא כולו חסדים כו', כי מפני רוחב החכמה לא יתפס¹⁵ מקום מה שעושין נגד רצונו כו' כי רוחב השכל יסבול הכל וצמצום השכל לא יסבול¹⁵ אפי' כל שהוא כו' וכמ"ש במ"א. וכך בענין ההסכם הנ"ל אחר שהמוחין מצומצמים בו מאד כנ"ל לא יוכל לסבול אפי' כל שהוא וכנגד ההסכם כו'. וזהו שבמצחא דז"א למעלה מתערין ד' מאה בתי דינין לעוברי רצונו כו', משא"כ בהארת המוחין ברצון דז"א ממוחי"ן דאו"א שמתחלק לד' מוחין בז"א כולם רחמים וחסדים כי [oldpage_1068] ּ לפי שכל"ו יהולל איש¹⁶ היינו בחי' מוחין דגדלות ז"א מפני שהרוחב של השכל המאיר במדות ממתיק כל הדינין כנ"ל, אך כשמתעלמים המוחין תחת בחי' מצחא שהוא ההסכם בלבד אזי מתערין כל ד' מאה בתי דינין כו' כמבואר באד"ר ובאדר"ז הנ"ל וד"ל.

ב והנה מאחר שיש ב' מיני רצון כנ"ל והוא מ"ש בזהר דאית רצון ואית רצון¹⁷ כו', וא"כ גם בבחי' רצון העליון הנ"ל שלמעלה מן השכל והטעם לגמרי כו' יש ככל דוגמא זאת הנז' ברצון התחתון, דהיינו שגם בו יש בחי' המוחין ומדות שמלובש בהן וגם בחי' מצחא דחופף ומעלים על בחי' המוחין¹⁸ באופן הנ"ל ברצון התחתון כו'. וביאור הדברים, הנה ידוע דיש בחי' מדות גם ברצון העליון הנ"ל ונק' טורי חשוכא¹⁹ וכמ"ש ישת חש"ך סתר"ו²⁰, משא"כ במדות שלמטה מן החכמה נק' טורי