של, א

החכם שרואה בכח שכלו גם במה שעתיד להיות נולד אע"פ שנעלם מן ההשגה האנושי' בבינה ודעת מ"מ יראה בעין כח השכל דחכ' שלמעלה מן ההשגה דבינה, שהחכ' נק' אין ג"כ ובינה נק' יש⁴⁴⁹ כידוע. וכמו שרואי' לאור השמש או לאור הנר גם מרחוק, או כמו שהעין יכול לראות גם מרחוק שרואה עצם ומהות הדבר הנעלם מן השגה שאינה רק כמו השמיעה שהיא מרחוק⁴⁵⁰ בלבד כידוע שמטעם זה אינו דומה שמיעה לראי'⁴⁵¹. והנה כמו"כ אור החכ' שמבריק בעין השכל האלקי דכח מ"ה דחכ' דנה"א ליראה את הנולד מאין ליש יראה ג"כ באי"ן של היש דנבראים כמו שהוא אף שהוא נעלם⁴⁵² מן ההשגה והבנה בבינה, וכמו ראי' מקרוב בעין הגשמי או בחכם שרואה את העתיד כו' שאין זה רק מחמת שטבע האור לגלות העלם שלא יוסתר ממנו, כך אור הראי' דחכ' בעין השכל ולכך נק' חכמים עיני העדה⁴⁵³ דוקא כידוע.

אך זהו דוקא בעין השכל שבלב דוקא כמו ולבי ראה הרבה חכמה כו', לפי שבראי' עין השכל שבמוח החכ' מתעלם אורו בהשגה דמוח דבינה שאינו אמת כ"כ (שהחכ' נק' אמ"ת⁴⁵⁴ לפי שרואה בחכ' אמיתי' הדבר כמו שהוא בלי העלם ולבוש, משא"כ בהשגה דבינה שהוא משיג הדבר בשכל שהוא עצמו מסתיר לבחי' עצם הדבר כו' בשמיעה מרחוק כנ"ל), משא"כ [oldpage_968] ּ ביציאת אור החכמה משכל והשגה דבינה בבואו בהבל הלב דוקא (ששם מסתיים יסוד אבא שארוך מיסוד אימא⁴⁵⁵ כמו יוסף שנק' יתום מאמו ולא מאביו⁴⁵⁶ שהוא יסוד אבא בבחי' יסוד ז"א כמ"ש במ"א), והוא נקודת הלב שיראה גם הוא ראי' עין החכ' בראי' המהות בראי' מקרוב הרבה יותר מראי' עין החכ' שבמוח החכ' שהרי נק' ראי' הלב, שהלב רואה ראי' השכל בשם עומק החכ'. והוא מה שירגיש בלב כמו בשיר וניגון בבחי' ראי' השכל דאי"ן דחכמה כמו שהוא מאי"ן ממש כו' בלי העלם ולבוש דהשגה מבינה עד שא"א לו להביא בהסבר וטעם לזולתו כלל שז"ש ולבי ראה הרבה חכ' שהוא אמיתית יותר ממה שלמד החכ' בכח החכ' שמאי"ן ליש תמצא בהברקה במוח החכ' לבינה כו' וד"ל (וכמו שא' אסתכלנא ברזא דחכ'⁴⁵⁸ הסתכלות זו בלב כמו שא' לר"ח נושא עון חמית⁴⁵⁷ כו' (וכמ"ש במ"א בדמיון