רפב, א

שאעפ"י שאין האדם רואה בעין באיכות מהות רוחני' חיות נפשו¹⁸ כלל מ"מ הרי יודע ומרגיש מציאות נפשו באמיתתה כמו שהיא ממש כאלו רואה בעין ממש דהיינו שנתאמת אצלו אמיתית מהותה כמו שהיא חיי גופו ובלעדה מיד ימות, וא"כ ידיעה זו אע"פ שאינה ע"י ראיה בעין ממש זהו כראי' ממש מצד בחי' ההכרה ו[ה]הרגשה שמרגיש לחיות נפשו. משא"כ הבהמה אעפ"י שתחי' גם היא מחיי נפשה הבהמית כמו האדם שנק' חי גם הוא כבהמה אך אין בה בחי' ההרגשה וההכרה במציאות חיי נפשה מפני שאין בה בחי' הדעת כלל. וכמו"כ בהרגשה דהתפעלו' המדות נבדל ערך אדם מן הבהמה שהאדם ירגיש ויודע במהות ההתפעלו' וכ"ש בהתפעלו' שכלו ובמהות השגת שכלו יש בו הכרה והרגשה ממש והוא ע"י כח הדעת וכ"ש בעונג או צער או רצון ובחירה לבחור בטוב ולמאוס ברע הכל ע"י הדעת שמרגיש ויודע יותר בטוב [ו]רע (הגם שהבהמה בורחת מדבר המזיק זהו בחי' טבעיות לבד), וראי' מן התינוק בטרם ידע לבחור בטוב ולמאוס ברע מפני חסרון דעתו כו'. וזהו הנק' בעל בחירה [oldpage_תו] ּ שאין זה רק באדם ולא בבהמה מצד בחי' הדעת ולא מצד השכל דגם שנתאמת הדבר אצלו עפ"י השכל אין זה נק' דעת רק ידיעה בשכל לבד כמו שנתאמת הדבר שהאש שורף והמים מכבה האש שזהו נק' ידיעה בחוץ ממנו אבל בידיעה והכרה בין טו"ר הוא בבחי' ידיעה והרגשה כמו שמרגיש א"ע כנ"ל וד"ל.

והנמשל מכ"ז יובן ג"כ בנשמות שנק' זרע אדם וזרע בהמה דנשמות שהתפעלותן באלקות באוי"ר טבעיות בלתי טעם ודעת היינו שבלתי מרגיש[י'] כלל בגילוי אור האלקי שמחיה נפשם ואינם יודעים ומרגישים בחיי אלקי' כלל כמו [ש]הבהמה לא תרגיש בחיי נפשה וא"י¹⁹ מעצמותה כלל, והגם שמתפעלים מצד ההשגה אלקי' אבל בלתי מרגישים ויודעי' מזה כלל ועכ"ז נק' התפעלות אלקות ממש והן חיים מחיות האור אלקי ממש רק שהן אינן יודעי' ומרגישי' בזה כו', וע"כ זהו נק' למטה מן הדעת כבהמה וכמו הניצוץ הנמשך למקורו שאין בזה בחירה כלל וכמו התפעלו' המלאכים כנ"ל. אבל נשמות שנק' זרע אדם הוא אשר יש בהם כח הדעת לידע ולהרגיש באור האלקי שבנפשם כמו שאדם שיודע ומרגיש בחיי נפשו אעפ"י שאינו רואה בעין ממש כך הוא בבחי' הכרה והרגשה דנשמות שנק' זרע אדם כמו שהוא בעצם אור האלקי ממש, וע"כ בנקל מאד לנשמות הללו להתפעל בהשגת אלקות בלי יגיעה כלל מפני שבא להם ההשגה האלקי' בבחי' הרגשה והכרה (בל"א ער דער הערט דאס תיכף באיי זיך כו') וד"ל.