רעז, ג
שלגדולתו אין חקר וכולא קמי' כ"ח רק שאין לו דעת והרגשה נמשל כבהמות נדמו שאלו נק' זרע בהמה, הגם שיש לו אמונה באחדות ה' כי ישראל מאמינים בני מאמינים15 הם כו' שהאמונה היא למעלה מן הדעת שמאמין באמונה פשוטה בלי טעם ודעת כלל כו' ולכך נק' זרע בהמה כנ"ל, משא"כ זרע אדם אדמה לעליון שיש להם דעת והרגשה באלקות שמרגישי' את מקורם מקור החיים אוא"ס ב"ה המחי' את כולם כמ"ש כי עמך מקור חיים16 וגם זה17 בבחי' הרגשה ממש כהרגשת חיי נפשו ממש, שזהו בחי' ראי' שרואה בעין השכל ודעת שלו מציאות החיות הנשפע ממקור החיים בבחי' הרגשה נגלית ממש שאין מסתיר להם העולם כלל, אזי יוליד מזה האהבה לה' ית' שהאהבה הוא מדבר שרואה בבחי' ראי' דוקא שרואה בעין השכל ודעת כי עמך מקור חיים שירגישו כהרגשת חיי נפשו וכ[ל] אשר לאיש יתן בעד נפשו18 ע"כ בטל כל רצונותיו מפני רצונו ית' שהוא חיי נפשו מקור החיים כנ"ל, ואז יהי' נקל להם מאד עבודת ה' [ית'] מאחר שאין נסתר מנגד עיניהם ומרגישים מקור החיים המהווה בכל רגע מאין ליש ממש בכל רגע [ממש כו' כנ"ל] לכך נק' זרע אדם אדמה לעליון כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כנ"ל וד"ל.
(ב) והנה משרע"ה משפיע בחי' הדעת בכנ"י אף באותן שנק' זרע בהמה שיהי' להם דעת והרגשה במקורם מקור החיים אוא"ס ב"ה כי משה הוא רעיא מהימנא אחד ומיוחד מז' הרועי'19 עילאין שרועה וזן את ישראל בהשפעות אליהם מוח הדעת המתפשט ממש בכנ"י ולכך הוא גואל ראשון וגואל אחרון20 כמ"ש שלח נא ביד תשלח21 והשיב לו הקב"ה אנכי אהי' עם פיך22 וגו', פי' הוא גואל ראשון שבתחלת הדבור שלו לישראל אמר וידעתם כי אני הוי'23 כו' שהשפיע להם בחי' הדעת עליון שידעו את הוי' בבחי' דעת והרגשה ממש, כי מקודם כתיב ויאמן העם24 שהיו מאמינים בה' בבחי' אמונה פשוטה בלי טעם ודעת כלל כי ישראל מאמינים בני מאמינים כו', אך הי' חסר להם בחי' הדעת והרגשה באלקות לידע את הוי' בבחי' הרגשה ממש ע"ז השפיע להם מרע"ה בחי' מוח הדעת כמו שאמר להם בראשית שליחותו וידעתם כי אני הוי' כו' וזהו בחי' גואל ראשון שהי' משפיע להם הדעת בצאתם ממצרים כו'. והוא שיהי' ג"כ גואל אחרון שלע"ל הוא יגאל את ישראל [oldpage_תי] ּ וישפיע להם בחי' הדעת כמ"ש ומלאה הארץ דעה את ה'25 כו' כי כולם ידעו אותי26 וגו' שכ"ז יהי' ע"י בחי' משה שמשפיע להם מוח הדעת שהוא יהי' גואל האחרון כנ"ל וד"ל,
הערות
- 15. מאמינים בני מאמינים : ראה שבת צז, א. לעיל פ' בא קי, ד בהערה.
- 16. כי עמך מקור חיים : תהלים לו, י.
- 17. וגם זה : א: וגו'.
- 18. וכ[ל] אשר לאיש. . נפשו : איוב ב, ד.
- 19. מז' הרועים : נסמן לקמן רפב, ב.
- 20. גואל ראשון וגואל אחרון : ראה שמו"ר פ"ב, ד. הנסמן לעיל פ' בא קיח, ג.
- 21. שלח נא ביד תשלח : שמות ד, יג.
- 22. אנכי אהי' עם פיך : שמות ד, יב.
- 23. וידעתם כי אני הוי' : וארא ו, ז.
- 24. ויאמן העם : שמות ד, לא.
- 25. ומלאה הארץ דעה את ה' : ישעי' יא, ט [ושם: כי מלאה נסמן לעיל פ' בשלח קס, ד].
- 26. כי כולם ידעו אותי : ירמי' לא, לג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.